ממחקר גרמני חדש שהתפרסם ב-11/08/07 ב-Lancet עולה כי MRI של החזה גילה 92% ממקרי DCIS
(ductal carcinoma in situ) שהוכחו כירורגית, לעומת 56% בלבד שהתגלו בממוגרפיה. זאת בניגוד לדעה הרווחת כי MRI נחשב פחות רגיש מממוגרפיה בגילוי תאים פרה-סרטניים בשד המוגבלים לתעלות החלב.
DCIS מתפתח לרוב לסרטן שד פולשני ולכן כמעט תמיד מוסרת כל רקמת ה- DCIS באופן כירורגי. בארה”ב מומלץ ביצוע MRI בנוסף לממוגרפיה שנתית רק לנשים בסיכון גבוה מאוד לחלות בסרטן השד.
לדברי החוקרים מחקר זה יגדיל את השימוש ב-MRI אך זהו תהליך ארוך מכיוון שדרושים עוד מחקרים פרוספקטיבים רנדונמלים לאשש בוודאות את ממצאי המחקר, וכן מספר מספק של רדיולוגים מיומנים בביצוע MRI חזה כבדיקת סקר לסרטן השד.
Debbie Saslow, רופאה מהאגודה למלחמה בסרטן האמריקאית (American Cancer Society), טוענת כי ממוגרפיה הינה ותישאר כלי הבחירה לבדיקת סקר לגילוי סרטן שד לפחות בעשור הקרוב. נגישות ועלות הינם שני מכשולים גדולים בפני שימוש נרחב יותר ב-MRI חזה בארה”ב.
המגבלה העיקרית לשימוש ב-MRI חזה כבדיקת סקר בנשים עם סיכון ממוצע לסרטן שד הן תשובות חיוביות שגויות. הבדיקה כל כך רגישה עד שהיא מגלה גידולים חשודים המתבררים כשפירים וכרוכים בביצוע ביופסיות מיותרות. היא מוסיפה כי רק בקבוצת הנשים עם סיכון מוגבר לסרטן השד היתרונות של בדיקת ה-MRI עולות על החסרונות וכי אף מחקר, כולל הנוכחי לא בדקו את שיטת ה-MRI כבדיקת סקר של נשים שלא היו בסיכון מוגבר לחלות בסרטן השד.
במאמר מלווה למחקר מציינת המחברת פרופסור לרדיולוגיה מאוניברסיטת Radboud, כי העובדה ש- MRI גילה נגעים של DCIS שלא אובחנו בממוגרפיה מצביע על כך שקרצינומות פולשניות יכולות להימנע ע”י התערבות מתוזמנת על בסיס ממצאי ה-MRI.
הידיעה הועברה ע”י מגר’ יעקב רוזנפלד, רוקח ראשי קופת חולים לאומית
