דיון מתמשך קיים בנוגע לבחירה בין תרופות לשליטה על מקצב הלב ותרופות לשליטה על קצב הלב עבור הטיפול בפרפור פרוזדורים. מחקר קליני שנערך לאחרונה לא מצא הבדל ביעילות הטיפולים למניעת תמותה בתוך חמש שנים.
המחקר הרטרוספקטיבי הנוכחי שנערך בקנדה והשווה את היעילות לטווח הארוך של שתי אסטרטגיות הטיפול, מצא כי תרופות לשליטה על מקצב הלב יעילות יותר בטווח הארוך עבור כלל אוכלוסיית החולים בפרפור פרוזדורים.
החוקרים נעזרו במסד נתונים מנהלי מבוסס אוכלוסייה מקוויבק קנדה (1999-2007) על מנת לזהות חולים מעל גיל 66 שאושפזו עקב אבחנה של פרפור פרוזדורים ואשר לא קיבלו תרופות לטיפול בפרפור פרוזדורים בשנה שלפני האשפוז, אך קיבלו מרשם במהלך 7 הימים שלאחר השחרור מבית החולים. מעקב של 3.1 שנים בממוצע נערך אחר 26,130 נבדקים, במהלך תקופת המעקב אירעו 13,237 מקרי מוות (49.5%).
לאחר תקנון למשתנים שונים, מצאו החוקרים עלייה קלה בסיכון לתמותה בקרב חולים שטופלו בתרופות לשליטה על מקצב הלב במהלך 6 החודשים שלאחר תחילת הטיפול (hazard ratio [HR], 1.07; 95% CI, 1.01-1.14), שיעורי תמותה דומים בקרב שתי הקבוצות עד השנה הרביעית שלאחר תחילת הטיפול ולאחר 5 שנים, ירידה מתונה בסיכון לתמותה בקרב הקבוצה שטופלה בתרופות לשליטה על מקצב הלב (יחס סיכון 0.89; 95% CI, 0.81-0.96 ו- 0.77; 95% CI, 0.62-0.95, לאחר 5 ו- 8 שנים בהתאמה).
החוקרים סיכמו כי ממצאי המחקר מעידים שתרופות לשליטה על מקצב הלב יעילות יותר בטווח הארוך (לאחר 5 ו- 8 שנים). מאמר מערכת ציין כי הממצאים אינם מספיקים על מנת לגבש המלצות אוניברסאליות לטיפול בחולים עם פרפור פרוזדורים.
הידיעה הועברה ע”י מערכת PharmaLine
