מחקר שפורסם בכתב העת “אפידמיולוגיה קלינית” מתאר מגמות גליקמיות לטווח הארוך, ואת היכולת לנבאן, על פי שילוב של גורמים שונים המזוהים בקרב נבדקים עם סוכרת מסוג 2.
החוקרים, מאוניברסיטת מזרח פינלנד, בחנו מידע שכלל כ-9600 מטופלים עם סוכרת מסוג 2.
נבחנו המגמות של רמות ההמוגלובין המסוכרר לאורך 6 שנים.
לאורך 6 שנים, הובחנו 3 מגמות של רמות המוגלובין מסוכרר: רמה יציבה ומתאימה, רמה משתפרת אך לא מתאימה, רמה לא יציבה ולא מתאימה של שליטה גליקמית (86.5, 7.3 ו-6.2 אחוזים, בהתאמה).
החוקרים מצאו כי הגורמים המנבאים המשמעותיים ביותר לטיפול מאוזן ארוך טווח היו: רמות הגלוקוז הקודמות, משך התחלואה בסוכרת סוג 2, טיפול באינסולין בלבד, טיפול באינסולין ובתרופות פומיות נוספות וטיפול במטפורמין בלבד.
