פרופ' צ'ואן הא, מדען שגדל והתחנך בסין וחי כיום בארה"ב, גילה שהרעיון שתוכנית גנטית קובעת את גורלנו מלידה נכון עוד פחות מכפי שחשבו והוביל ליצירת תחום חדש בביולוגיה ● ממצאיו, שזיכו אותו לאחרונה בפרס וולף היוקרתי, עשויים לשנות את הטיפול הרפואי בשלל מחלות ולתרום לפתרון המחסור במזון.
איך יכול להיות שתא אחד שהופרה בגוף שלנו מתפתח לעשרות טריליוני תאים שנחלקים ל־200 סוגי תאים, וכל אחד מהם יודע בדיוק לאיזו רקמה הוא נועד? איך יכול להיות שהרקמות הללו מצליחות להתחדש לאורך החיים ולפעול בסנכרון מופלא, עד כדי יצירת תופעות בלתי סבירות כמו קוגניציה ואפילו תודעה – וכל זה עם אותו הרכב גנטי?
"ב־2008 התחלתי לתהות על כך", מספר פרופ' צ'ואן הא מאוניברסיטת שיקגו, זוכה טרי בפרס וולף לכימיה, שרבים ממקבליו זכו בהמשך גם בפרס נובל. "לא יכולתי להבין את המורכבות של בני האדם לעומת הפשטות של הגנום. נכון, הגנום עצום ומכיל המון מידע, אבל בני האדם כל כך מורכבים, שאפילו זה לא מסביר אותנו".
מאת: גלי וינרב