בראשיתו היה הקטמין משכך כאבים שהציל חיים, לאחר שנים היה סם מסיבות שגרם למקרי מוות, ולאחרונה התגלה שהוא יכול להקל על דיכאון.
עם המצאתו בשנות השישים שימש הסם קטמין לשיכוך כאבים, ובמלחמת וייטנאם הציל את חייהם של פצועים רבים במצב קשה. מהר מאוד התגלה שמעבר לשיכוך הכאב, הקטמין יוצר גם חוויה רגשית אינטנסיבית. הוא הפך לסם מסיבות פופולרי, ובשימוש מופרז הוביל למקרי מוות. לאחרונה חלה תפנית נוספת בקורותיו של הסם הוותיק: הוא אושר בתור תרופה לדיכאון עמיד, מחלה שעד כה לא היה לה טיפול יעיל.
הסיפור מאחורי התרופה וסם המסיבות קטמין מתחיל בשנות השישים במישיגן שבארצות הברית, במעבדת התרופות פארק-דייוויס (Parke-Davis), לימים חלק מחברת התרופות פייזר. קטמין הוא שדרוג של התרופה פנציקלידין (PCP) ששימשה לשיכוך כאבים ולהרדמה לפני הליכים רפואיים. פנציקלידין הקל על כאבים חזקים, אבל היו לו תופעות לוואי קשות כמו הזיות, חרדות, בלבול, פגיעה מוטורית ופגיעה בזיכרון, שנמשכו לעיתים מספר ימים. מדעני פארק-דייויס שינו את התרכובת הכימית שלו ויצרו תרופה משופרת עם פחות תופעות לוואי, CI-581, ובשמה המוכר – קטמין.
מאת: ארז ביבי