למרות הפופולריות העצומה של מולטי-ויטמינים, מחקר ענקי לא מצא ראיות לתרומה כלשהי שלהם לתוחלת החיים.
הקשר בין מחסור בוויטמינים להופעתן של מחלות מוכר מזה מאות שנים, מאז גילוי הקשר בין ויטמין C למחלת הצפדינה. על סמך התובנה הזאת החלו לפני למעלה מ-70 שנה להימכר בחנויות ובשווקים תוספי מזון ששילבו יחד כמה סוגים של ויטמינים, ועל כך זכו לשם מולטי-ויטמינים. מאז ועד היום תדמיתם של התוספים הללו נותרה חיובית מאוד. מסקרים המבוססים על דיווח עצמי עולה שהמולטי-ויטמין הוא תוסף התזונה הנפוץ ביותר בארצות הברית, ומעריכים כי אחד מכל שלושה מבוגרים שם נוטל מולטי-ויטמינים. בישראל, לפי סקר שנערך ב-2022, כ-71 אחוזים צורכים תוספי תזונה, ויותר משליש מהם נוטלים מולטי-ויטמינים.
המניע העיקרי לצריכת מולטי-ויטמינים הוא הרצון לשמור על הבריאות, אך בפועל יש בשימוש בהם מקום רב גם לגורמים חברתיים, כלכליים ומעמדיים. הצריכה שלהם נפוצה במיוחד בשכבות האמידות של החברה, שבהן אפשר לראות נטייה גבוהה מהממוצע לאמץ אורח חיים הממוקד בשמירה על הבריאות. זאת למרות שאותן שכבות אינן נמצאות בסיכון למחסור בוויטמינים עקב תת-תזונה.
למרות הדימוי החיובי שלהם, אין כיום ראיות מבוססות מבחינה מדעית לכך ששימוש במולטי-ויטמינים עשוי למנוע או לעכב את הופעתם של מצבים בריאותיים מסוכנים, כמו גידולים ממאירים או מחלות לב וכלי דם. בהתאם לכך, ההמלצות התזונתיות של ממשלת ארצות הברית לשנים 2025-2020 לא כוללות כל המלצה על נטילה מניעתית של מולטי-ויטמינים. ויטמינים מוזכרים שם רק כתוספים נפרדים שמוצע לקחת במצבים ספציפיים, כמו איזון חילוף החומרים בגוף במהלך היריון, או השלמת המחסור בוויטמין B12 אצל טבעונים שלא צורכים מזון מן החי.
המידע על ההשפעה האפשרית של מולטי-ויטמינים על תמותה הוא דל במיוחד. במחקר חדש ניסו החוקרים לתקן זאת, ובחנו את הקשר הזה על בסיס נתונים שנאספו במשך שנים בשלושה מחקרים מתמשכים. בסך הכול תועד במחקרים הללו מצבם הרפואי של יותר מ-390 אלף נבדקים, ולמעלה מ-40 אחוז מהם הלכו לעולמם במהלך תקופת המחקר.
החוקרים העריכו את הקשר בין צריכת המולטי-ויטמינים לתמותה אצל אותם נבדקים בשני פרקי זמן נפרדים, הרחוקים זה מזה בכעשר שנים בממוצע. באופן מפתיע נמצא שבתקופת הבדיקה הראשונה לא רק שהמולטי-ויטמינים לא צמצמו את תמותת המשתמשים בהם לעומת נבדקים שלא צרכו מולטי-ויטמינים, אלא אף העלו אותה מעט. סיכוייהם של צרכני התוספים למות בתקופה הזאת היו גבוהים בכארבעה אחוזים לעומת שאר הנבדקים. בתקופת המעקב השנייה נמצא פער דומה בין הקבוצות, אך לא מובהק מבחינה סטטיסטית.
מה קדם למה?
האם באמת צריכת מולטי-ויטמינים מעלה מעט את התמותה? לכאורה מפתה להסיק שהמולטי-ויטמינים מסוכנים לבריאות, אך נראה שזו תהיה מסקנה נמהרת. השימוש במולטי-ויטמינים היה קשור לתמותה גבוהה יותר כמעט בכל הגילאים, אבל רק בתקופה הראשונה שנבדקה. ההבדל לא היה מובהק בנקודת המעקב הבאה, עשר שנים מאוחר יותר.
שינוי המגמה הזה עשוי להעיד שפעל כאן “אפקט החולה המשתמש” – הטיה שנובעת מכך שאנשים שבריאותם לקויה נוטים יותר לאמץ מנהגים שנחשבים בריאים, למשל לצרוך מולטי-ויטמינים. מכיוון שמחלות מעלות את צריכת המולטי-ויטמינים וגם את הסיכון למוות קרוב, עלול להיווצר הרושם שיש קשר סיבתי ביניהם. כך שאפשר לשער ששיעור משמעותי ממי שמתו במהלך תקופת המעקב הראשונה היו כנראה חולים יותר מלכתחילה, ואילו רוב השורדים נהנו מבריאות טובה בלי קשר למולטי-ויטמינים.
לפני שנרוץ לרכוש מולטי-ויטמינים או להשליך לפח את אלה שכבר קנינו, יש לקחת בחשבון את מגבלות המחקר הנוכחי. ראשית, הנתונים על צריכת המולטי-ויטמינים מבוססים על שאלוני דיווח עצמי, וקשה לאנשים לזכור ולדווח בצורה מדויקת לאורך זמן כמה תוספים הם צרכו ומתי. שנית, בהיעדר פיקוח על מולטי-ויטמינים, עשויים להיות הבדלים ניכרים בין המוצרים שנמכרים בשוק, ולכן גם פערים ביעילות ובבטיחות שלהם.
ועם זאת, המחקר אכן מספק ראיות טובות לכך שנטילה ממושכת של מולטי-ויטמינים לא באמת מועילה לבריאות ולא באמת מאפשרת לדחות את המוות. וכמובן, כדי ליהנת מהתועלת של אספקה נאותה של ויטמינים לא צריך תוספים – לרובנו מוטב פשוט להקפיד על תזונה מאוזנת, מגוונת ועשירה בירקות ובפירות.
מאת: אשד לין
באדיבות מכון דוידסון לחינוך מדעי, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע
https://davidson.weizmann.ac.il/
