אנא סובבו את הטלפון שלכם.
מחקר חדש מצא שדווקא בימי דימום הווסת, נשים השיגו תוצאות מוצלחות יותר במבחנים קוגניטיביים.
אם אי פעם צפית בפרסומת למוצרי היגיינה לנשים, ודאי קיבלת את הרושם שעם המותג הנכון, זמן הווסת הוא הזדמנות נפלאה לרוץ מרתון, לרכוב על סוסים, לצלול עם דולפינים ולהתנסות בחוויות יוצאות דופן אחרות, שאחרים מתקשים לעמוד בהן גם בשאר החודש. אבל אם נניח לרגע את הלגלוג בצד, הייתכן שדווקא בזמן הדימום הווסתי התפקוד המנטלי ומהירות התגובה של נשים באמת משתפרים? מחקר חדש מצא שהשינויים ההורמונליים המתרחשים לאורך המחזור החודשי משפיעים על יכולות כמו קשב, למידה וזיכרון, מה שעשוי להשפיע גם על ביצועים בתחום הספורט. לדוגמה, בזמן הווסת נמדדו אצל נשים זמני תגובה מהירים יותר, והן נטו לפחות שגיאות. מופתעות? גם אנחנו.
מהירה, חדה ומדממת
נשים רבות, כולל ספורטאיות מקצועיות, מעריכות שהיכולות הפיזיות והקוגניטיביות שלהן נפגעות בזמן הווסת. אך האם התחושות האלה משקפות את המציאות? במחקרים קודמים נטען כי שינויים הורמונליים לאורך המחזור מובילים לשינויים בתפקוד המוח, ובהתאם גם משפיעים על ביצועים בספורט. מחקרים נוספים ניסו למדוד את ההשפעה של המחזור על התפקוד הפיזי, אך לא הגיעו לתובנות חד-משמעיות.
במחקר שהתפרסם לאחרונה, חוקרים מאנגליה בחנו את הקשר שבין השינויים ההורמונליים אצל נשים לאורך המחזור לבין היכולות הקוגניטיביות שלהן, כלומר כישורי קשב, למידה, תפיסה, זיכרון, חשיבה ועיבוד מידע. למחקר גויסו 248 משתתפים ומשתתפות: 96 גברים ו-152 נשים, מתוכן 47 שהשתמשו באמצעי מניעה הורמונליים. אמצעי מניעה הורמונליים, שמשמעותם צריכת הורמונים קבועה נוסף על אלה שמפריש הגוף באופן טבעי, עלולים להטות את התוצאות, ולכן הנשים שהשתמשו בהם שימשו כקבוצת ביקורת. המשתתפים עברו שורה של מבחנים קוגניטיביים מקוונים פעמיים, בהפרש של 14 ימים, ובעזרתם ניסו החוקרים למדוד את התפקודים הקוגניטיביים שמעורבים בביצועים ספורטיביים במהלך תחרויות – לחשוב מהר, להגיב מהר, לעבד מידע מרחבי ולהישאר ממוקדים.
התוצאות הראו שהביצועים של המשתתפות שלא השתמשו באמצעי מניעה הורמונליים היו הנמוכים ביותר בשלב הלוטאלי של המחזור החודשי – התקופה שבין הביוץ לווסת. בשלב הזה נצפו זמני התגובה האיטיים ביותר, ויכולת התזמון – היכולת שמאפשרת לנו לִצְפּות, למשל, מתי אובייקט שזז במהירות מסוימת על המסך יגיע למרכזו – הייתה חלשה יותר. הסבר אפשרי אחד לכך הוא הירידה ברמת האסטרוגן והעלייה ברמת הפרוגסטרון בדם. המוח שלנו מכיל קולטנים רבים להורמונים הללו, וההנחה היא שהשינויים בהורמוני המין לאורך המחזור החודשי משפיעים גם על תפקודי המוח, לרבות יכולות כמו זמני התגובה והתזמון. בין היתר, נמצא שהפרוגסטרון מעכב את הפעילות המוחית שמופיעה אלפיות השנייה לפני הפקת תנועה כלשהי.
הביצועים הקוגניטיביים של הנבדקות הגיעו לשיא דווקא בזמן הווסת: בימים האלה הן הפגינו זמני תגובה מהירים וביצעו פחות טעויות. מעניין במיוחד לציין שהתוצאות הללו היו מנוגדות לתחושות של המשתתפות, שדיווחו על מצב רוח ירוד, העריכו את היכולת הקוגניטיבית שלהן כנמוכה מהרגיל, וצפו שכתוצאה מכך הכישורים שלהן לא יבואו לידי ביטוי.
תעשי רק מה שאת אוהבת
אף שאי אפשר לקבוע על סמך המחקר מהם השינויים ההורמונליים שהביאו לשיפור בביצועים, ידוע שבימים שלפני הווסת צונחות רמות האסטרוגן והפרוגסטרון; ייתכן שהרמות הנמוכות יותר משפיעות לטובה על הביצועים שנמדדו. המחקר הזה שופך אור על השפעת השינויים ההורמונליים לאורך המחזור החודשי על היכולות הקוגניטיביות של נשים, ועוזר לנו לחדד את נקודת הממשק שבין הביולוגיה לתפקוד הקוגניטיבי. יהיה ודאי מעניין לחקור עוד את התחום, וכן לבדוק אם פגיעה ביכולת קוגניטיבית ספציפית יכולה להיות קשורה לשכיחות של פציעות בספורט. ייתכן שכך ייצבר ידע שאפשר יהיה ליישם בהמשך לטובת ספורטאיות בפרט ונשים בכלל.
המחקר מראה שגם אם אנחנו נוטות לתפוס עצמנו כמתפקדות פחות טוב בזמן הווסת, נראה שלפחות חלק מהמיומנויות הקוגניטיביות שלנו דווקא בשיאן. מצד שני, זה בסדר גמור להתעלם בהפגנתיות מהמידע הזה, ו"לבזבז" ימים מוצלחים מבחינת קוגניטיבית במנוחה על הספה.
מאת: תמר לביא
באדיבות מכון דוידסון לחינוך מדעי, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע
https://davidson.weizmann.ac.il/
