החיסונים מצילים חיים

שני מחקרים שהתפרסמו לאחרונה מגלים: תוכנית החיסונים העולמית ומערכת החיסונים בארצות הברית הצילו את חייהם של מיליוני בני אדם בעשרות השנים האחרונות ומנעו מחלות וסבל.

חיסונים הם הדרך הבטוחה והיעילה ביותר שיש ברשותנו למניעת מחלות מידבקות, ואת המומים והמוות שהן גורמות. כמו רוב ההתערבויות המניעתיות, הם יעילים יותר ככל שהם ניתנים בגיל צעיר יותר. ארגון הבריאות העולמי מפעיל תוכנית חיסונים מומלצת לילדים, שכוללת סיוע במימון חיסונים למדינות עניות. עד כמה תוכנית החיסונים הזאת יעילה? מחקר שנערך לאחרונה בחן את מידת ההצלחה של ההמלצות הללו בחמישים השנים האחרונות.

מאחר שתפוצת מחוללי המחלות בעולם אינה אחידה, ומושפעת מהאקלים ומגורמים נוספים, גם תוכנית החיסונים של ארגון הבריאות העולמי משתנה מאזור לאזור וממדינה למדינה. המחקר עצמו לא בחן את כל סוגי החיסונים הקיימים, אלא דגם מגוון מחלות בעלות מאפיינים שונים. החיסונים שנבחרו לבדיקה כללו מחלות חיידקיות (המופילוס אינפלואנזה B, הגורם לדלקת קרום המוח; דלקת קרום המוח מננגיטיס A; שעלת; פנאומוקוק, שגורם לדלקת ריאות; שחפת), נגיפיות (דלקת כבד נגיפית B; דלקת המוח היפנית; חצבת; פוליו; רוטה; אדמת; קדחת צהובה) וחיסונים נגד רעלני חיידקים (דיפתריה; טטנוס).

לצורך המחקר נבדקו מאגרי מידע רבים, שכללו מידע על החיסונים, כולל מספר המנות שניתנו, איזה חיסונים ניתנו ומתי. בנוסף עקבו החוקרים אחרי נתוני תחלואה ותמותה, התפרצויות ועוד. במקומות שבהם המידע הקיים לא היה מפורט מספיק, הם השתמשו במודל מתמטי כדי להעריך את הנתונים המלאים על המדינה על סמך המידע החלקי שקיים על החיסונים והתחלואה בה.

החוקרים השתמשו במאגרי מידע מדינתיים ובאלה של ארגון הבריאות העולמי עצמו. כיוון שכך, הם לא ירדו לרמת האדם הבודד והסתפקו במגמות בקנה מידה גיאוגרפי. המודלים המתמטיים שקללו גם פרטים על דפוסי ההתפשטות של המחלות לפני תחילת תוכנית החיסונים נגדם. עבור חלקן – למשל פוליו וחצבת – קיימים כבר שנים רבות מודלים שמציגים את דרך התפשטותן באוכלוסייה לא מחוסנת.

בנוסף התחשבו החוקרים בהיחלשות ההגנה החיסונית עם השנים, למשל בשעלת ובטטנוס, מחלות שבהן צריך להתחסן מחדש כל עשר שנים. וכמובן, הכול חושב על פי השינויים בתחלואה לאורך השנים. נבדקו השפעת החיסונים על שיעורי התמותה, שנות החיים שנוספו בזכותם, וגם שנות החיים הבריאות, כלומר משך הזמן שבו האדם חי בלי לסבול ממומים או מגבלות הנובעים ממחלות שאפשר להתחסן מפניהן.

הבעיה שמקשה על מדידות כאלה היא העובדה שהחיסונים אכן ממלאים את תפקידם. הם יעילים במניעת תחלואה ותמותה, ולכן כל המודלים מדברים על "מה היה קורה אילו" ולא על המציאות. זה כמובן מצב מבורך, וברור שתינוקות ואנשים בריאים וחיים עדיפים על החלופה הקודרת יותר, אבל מקשה על המדידה. אפשר אולי להשוות את התועלת של החיסונים לחיסכון הכספי בהוצאות הבריאות שממנו נהנים מי שלא עישנו מעולם. להלכה כל קופסת סיגריות שאנחנו לא מעשנים חוסכת לנו כסף, אבל למעשה, אין לנו באמת קופת חיסכון ענקית ליד הדלת שתאפשר לנו לקנות דירה חדשה, או יאכטה.

מיליוני ילדים חיים

למרות ההסתייגויות האלה, הממצאים מרשימים. מהמחקר עולה כי בחמישים השנים האחרונות, החיסונים שנבדקו מנעו את מותם של 154 מיליון אנשים ברחבי העולם. רובם הגדול – 146 מיליון, היו מתים בעודם פעוטות בני חמש ומטה, ו-101 מיליון מביניהם לא היו מגיעים אפילו לגיל שנה. מאז 1974 החיסונים הללו היו אחראים לארבעים אחוז מהירידה העולמית בתמותת פעוטות, וליותר ממחצית (52 אחוז) מהירידה בתמותת הפעוטות ביבשת אפריקה.

נכון לשנת 2024, תרומת החיסונים להצלת חיים מורגשת במיוחד אצל ילדים מתחת לגיל 10 שקיבלו את תוכנית החיסונים המלאה הנדרשת באזור מגוריהם. תרומת החיסונים בולטת מאוד בראש ובראשונה באפריקה, שנחשבת ליבשת הענייה ביותר, אבל החיסונים תורמים להצלת חיים ולהארכתם בכל מקום בעולם.

תוכנית חיסונים לאומית

פרטים מדויקים אף יותר על יעילות החיסונים אפשר למצוא בארצות הברית, שם פועלת תוכנית ממשלתית מסודרת שמממנת את החיסונים ועוקבת אחרי המשמעויות הבריאותיות והכלכליות שלהם.

בשונה מרוב העולם המערבי, בארצות הברית רוב הרפואה היא פרטית, ואין ביטוח בריאות ממלכתי. עם זאת, משיקולי בריאות הציבור נוסדה בשנת 1994 תוכנית ארצית בשם "חיסונים עבור ילדים", שמממנת עד גיל 18 חיסונים לכל מי שהוריהם לא מסוגלים להרשות לעצמם לחסן אותם בכספם הפרטי. נכון לשנת 2023 המימון הזה הקיף 54 אחוז מכלל הילדים בארצות הברית מתחת לגיל 18, וכולל תיעוד מדויק שמאפשר לדעת איזה חיסון קיבלו כל ילד וילדה ובאיזה גיל.

באוגוסט 2024 פרסם המרכז האמריקאי לבקרת מחלות ומניעתן (CDC) נתונים על הערכת התועלת הכלכלית ומספר מקרי המוות שנמנעו בארצות הברית במשך שלושים שנה בזכות החיסונים. במחקר נבדקו רוב החיסונים שניתנים במימון המדינה לכל הילדים הזכאים. הם כוללים את החיסון נגד טטנוס, דיפטריה ושעלת, שני סוגי החיסונים נגד פוליו (מחלת שיתוק ילדים), החיסונים נגד המופילוס אינפלואנזה, חצבת, חזרת, אדמת, דלקת כבד נגיפית A ו-B, וגם אבעבועות רוח, פנאומוקוק ונגיף רוטה. הבדיקה לא כללה את החיסונים נגד שפעת וקורונה, כיוון שחישובי העלות-תועלת שלהם הם שונים מאלה של שאר החיסונים, וגם לא את החיסון נגד RSV, משום שהוא חדש יחסית ומוגבל לאוכלוסייה ספציפית בלבד.

מהממצאים עולה שאלמלא החיסונים, כל אחד מ-117 מיליון הילדים שחוסנו בשנים 2023-1994 היה חולה בממוצע ביותר מארבע מחלות שנכללות בתוכנית הארצית. בסך הכול נמנעו כך 508 מיליון מקרי מחלה, 32 מיליון אשפוזים, והכי חשוב – 1,129,000 ילדים היו מתים. כשמתרגמים את המספרים האלה לכסף, מדובר בחיסכון של 540 מיליארד דולר בעלות הישירה של הטיפול בחולים, כגון ימי אשפוז ותרופות. אם לוקחים בחשבון גם את העלויות הנוספות, בדמות ימי חופשה של ההורים, טיפולים בנזקי המחלה בהמשך החיים ועוד, מקבלים שהחיסכון לחברה כולה בשלושים השנים האלה הגיע לסכום אסטרונומי של 2.7 טריליון דולר.