המחקר הנוכחי מצא כי הפסקת הטיפול באספירין אינה משפיעה באופן מובהק על הישרדות ללא מוגבלות או על היארעות דמנציה או מוגבלות פיסית ממושכת. כמו כן, על אף היעדר מובהקות סטטיסטית, הפסקת הטיפול באספירין לא הגבירה את הסיכון לאירועים קרדיווסקולאריים.
ממצאי המחקר הינם משמעותיים ומעידים כי הפסקת הטיפול באספירין בעיקר בקרב המטופלים בתרופות מרובות או עם היסטוריה קלינית ענפה, אינה מובילה לתופעות קליניות לא רצויות. הממצאים משלימים פערים בידע ובהבנה בנוגע לסיכונים וליתרונות של הפסקת הטיפול באספירין בקרב מבוגרים.