מדוע מדענים מזייפים לפעמים תוצאות ניסויים? איך הם עושים זאת? ואיך תופסים אותם? אליזבת ביק, החוקרת שוויתרה על קריירה מחקרית כדי להילחם בהונאות כאלה, מספרת על המאבק למען יושרה מדעית.
מגיל צעיר מלמדים אותנו שאסור להעתיק במבחנים ובעבודות. מה שמתחיל באזהרות עדינות בבית הספר היסודי מקבל משנה תוקף בתקופת הבגרויות ולאחר מכן באוניברסיטה. כלל האתיקה הזה יוצא מנקודת הנחה שהעתקה היא גניבה, והרי כבר נכתב בעשרת הדיברות "לא תגנוב". עם זאת, בדיוק כמו שיש מי שמאתגרים את ההבנה החברתית היסודית בין אדם לחברו, וגונבים סוסים או מזייפים שטרות – יש כאלה שמתמחים בגניבה ובזיוף של ממצאים מחקריים באקדמיה.
התופעה הזו ותיקה כנראה כמניין שנותיה של הכתיבה האקדמית, אך רק במהלך המאה ה-19 החלו להתייחס אליה בכובד ראש. עם התפתחות האינטרנט היא הפכה קלה לאין שיעור, וברבות השנים קמו מעת לעת חוקרים ערניים וביקורתיים שגם הצליחו ללכוד את מחוללי הנזק ולהוקיעם.
מאת: יהונתן ברקהיים