ישראל היא מעצמת התפלת מי ים, אך על פי סקרים חדשים של משרד הבריאות ומרכז טאוב מתגלה שבמים שמוזרמים אלינו לברזים יש מחסור מבהיל במגנזיום — מה שמגביר את התחלואה בסוכרת, שבץ מחלות לב ודמנציה. רשות המים: "מדובר בהוצאה גדולה על מים שרובם, בסופו של דבר, מגיעים לביוב".
עד לפני כמה שנים הוקרנו בטלוויזיה תשדירים שקראו לתושבים לחסוך מים כי "ישראל מתייבשת". ישראל אכן הולכת ומתייבשת, וככל ששינויי האקלים יעמיקו — כך תהפוך לצחיחה יותר. אולם לכך נמצא גם פתרון: התפלת מים — באמצעות חמישה מתקנים. למעשה כ־80% מהמים שבהם אנו משתמשים הם מותפלים, ורשות המים מגדירה אותם כ״מים באיכות מעולה״.
אלא שמחקר חדש של משרד הבריאות מצביע על סיבה לדאגה: המים המותפלים נעדרי מגנזיום, וכך עולה הסיכוי לשבץ וסוכרת בקרב האוכלוסייה. הרשויות מודעות לסיכונים שנים ארוכות — אך לא עושות דבר.
בשבוע שעבר פרסם משרד הבריאות תוצאות של סקר המצביע על כך שרמת המגנזיום בישראל נמוכה באופן המסכן את בריאות הציבור. הסיבה לכך היא הליך ההתפלה, המאפשר לציבור לשתות מי ים שהותפלו, אולם הם נעדרי מינרלים החיוניים לבריאותנו, שכן הם מזוקקים החוצה בהליך הטיהור. בעוד שארגון הבריאות העולמי קובע כי מי השתייה שלנו צריכים להכיל ריכוז מינימלי של 20—25 מיליגרם לליטר (מג"ל) מגנזיום כדי למזער את הסיכון לשבץ, סוכרת ומחלות נוספות כמו דמנציה. לפני עידן ההתפלה הריכוז הממוצע של מגנזיום במי השתייה בישראל היה 25.3 מג"ל כמומלץ — היום המצב בישראל רחוק מכך.
מאת: שני אשכנזי
באדיבות: גלובס