אנא סובבו את הטלפון שלכם.
פרופ' גלעדי שהלך אתמול לעולמו היה חוקר פורץ דרך בחקר מחלת פרקינסון, ורופא שהקדיש את חייו לשיפור איכות חייהם של מטופליו.
פרופ' ניר גלעדי נפטר השבוע באופן לא צפוי.
פרופ' גלעדי היה רופא וחוקר מהבולטים בעולם בתחום הנוירולוגיה, ותרומתו לחקר מחלת פרקינסון והפרעות תנועה נחשבת לפורצת דרך. בתפקידיו כמנהל המחלקה לנוירולוגיה במרכז הרפואי תל-אביב וכפרופסור בחוג לנוירולוגיה בבית הספר לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל-אביב, הוא שילב באופן ייחודי בין קליניקה למחקר בסיסי. שילוב זה הניב שיטות טיפול חדשניות וטיפולים מותאמים אישית, שהביאו לשיפור איכות חייהם של מטופלים רבים ברחבי העולם.
פרופ' גלעדי פרסם מאות מאמרים מדעיים בכתבי עת מובילים, ועבודתו התמקדה בחקר מנגנונים העומדים בבסיס מחלות נוירולוגיות. בין הישגיו הבולטים ניתן לציין את היותו חלוץ בחקר תופעת קיפאון ההליכה (Freezing of Gait – FOG) במחלת פרקינסון. מדובר באחד התסמינים המגבילים ביותר, אשר מקשה על תנועתם של מטופלים ועלול להוביל לנפילות מסוכנות. מחקריו סייעו לאפיין את התופעה, להבין את הטריגרים שלה ולפתח אסטרטגיות טיפוליות מותאמות אישית ואף אביזרי עזר. בנוסף עסק פרופ' גלעדי בחקר הבסיס הגנטי והסביבתי של המחלה, והיה שותף במחקרים רחבי היקף בישראל ובעולם. בעבודתו הדגיש את חשיבות המעקב אחר נשאי מוטציות המגבירות את הסיכון לפתח את המחלה, בעיקר בקרב אוכלוסיית היהודים ממוצא אשכנזי, על מנת לאפשר אבחון מוקדם.
פרופ' גלעדי הופיע רבות באמצעי התקשורת ובאירועים לקהל הרחב על מנת להגביר את המודעות למחלה, ולעודד עיסוק בפעילות גופנית, שבמחקריו נמצאה כתורמת לסביבה המאפשרת התפתחות תאי עצב גם לאחר פגיעות כמו שבץ. פרופ' גלעדי היה לא רק חוקר אלא גם קלינאי – את ממצאי המחקרים הוא יישם בטיפול על מנת לשמר את איכות חיי המטופלים.
"כשגילו אצלי את הפרקינסון, חיפשתי מומחה להתייעץ איתו. בכל מקום ששאלתי עלה תמיד שם אחד לפני כולם – פרופ' ניר גלעדי. 'הוא המומחה הגדול בישראל למחלת פרקינסון', אמרו לי", מספר חולה שאובחן לפני חמש שנים. "כשפגשתי אותו בהמשך הוא היה מקצועי מאוד, קשוב, סמכותי ומרגיע. הרגשתי שאני בידיים טובות"
מחלת פרקינסון – מהי?
מחלת פרקינסון היא הפרעה נוירולוגית הנגרמת מהתנוונות תאים במוח האחראים לייצור דופמין. המחלה מאופיינת בתסמינים מוטוריים כמו רעד, נוקשות וקושי בתנועה, לצד תסמינים לא-מוטוריים כמו הפרעות שינה, חרדה ודיכאון. סוג התסמינים וחומרתם משתנים עם הזמן ועם התקדמות המחלה ואבחון מוקדם יכול לסייע בשימור איכות חיי המטופל. מחלת פרקינסון פוגעת במיליוני בני אדם ברחבי העולם מדי שנה, ועל אף המאמץ המחקרי הרב המושקע בתחום היא עדיין חשוכת מרפא.
מורשתו המדעית של פרופ' גלעדי והשפעתו על תחום הנוירולוגיה ימשיכו להוות השראה לדורות של חוקרים ורופאים ברחבי העולם. יהי זכרו ברוך.
מאת: דר' עדי יניב
באדיבות מכון דוידסון לחינוך מדעי, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע
https://davidson.weizmann.ac.il/
