אנא סובבו את הטלפון שלכם.
צריכת נתרן מגבירה את הסיכון לתחלואה לבבית, אך רמות צריכת הנתרן אינן מהוות מדד אמין למדידת הסיכון לתחלואה. מחקר הקוהורט הפרוספקטיבי ניתח את הקשר שבין רמות הנתרן והאשלגן בשתן והסיכון לאירועים קרדיווסקולאריים. הרמות בשתן נמדדו בתחילת המחקר ומספר שנים לאחר מכן. לאחר תיקנון למשתנים מתערבים מצאו החוקרים כי רמות גבוהות של נתרן ורמות נמוכות של אשלגן בשתן, כמו גם יחס גבוה נתרן/אשלגן קשורים לסיכון מוגבר לתחלואה קרדיווסקולארית.
יתר על כן, ההשפעה הייתה של מנה-תגובה, כאשר כל עלייה של 1000 מ"ג ברמת הנתרן הגבירה את הסיכון לאירועים קרדיווסקולאריים ב-18%, ומגמה הפוכה נצפתה עבור רמות האשלגן בשתן.
