אנא סובבו את הטלפון שלכם.
המחקר נערך ב-675 מרכזים רפואיים וכלל מעל ל-13 אלף משתתפים. רמות חומצות השומן (אומגה 3 ושמן תירס) נמדדו בתחילת המחקר, ולאחר שנה. נבדקים שטופלו באומגה 3 חולקו לקבוצות על סמך ספים מוגדרים מראש בפלסמה.
מטרת המחקר העיקרית – ארועים קרדיווסקולאריים – תועדה בקרב 11% מהנבדקים שקיבלו שמן תירס, ובקרב 11.1% מהנבדקים שקיבלו אומגה 3. הקבוצה שהדגימה את רמות האומגה 3 הגבוהות ביותר בפלסמה חוותה שיעור היארעות קרדיווסקולארי של 11.3%.
החוקרים סיכמו: "רמות גבוהות של אומגה 3 אינן מגבירות את הסיכון הקרדיווסקולארי בהשוואה לרמות גבוהות של שמן תירס או פלסבו".
