מחקר, שפורסם זה לא מכבר בכתב העת לאפידמיולוגיה ולבריאות האוכלוסייה, בחן את יחסי הגומלין שבין הביצועים הקוגניטיביים בגילאי הנוער ובין הסיכון לשבץ מאוחר יותר בחיים.
במסגרת המחקר נבדקו מעל ל-1.7 מיליון נבדקים בגיל 17 בממוצע. 18%, 70% ו-12% הדגימו יכולת קוגניטיבית נמוכה, בינונית או מצוינת, בהתאמה. הקבוצה, שהדגימה תפקוד קוגניטיבי נמוך, אף הדגימה סבירות גבוהה יותר להימצא עם עודף משקל או השמנה, לנשור מבית הספר התיכון ולגור בשכונות עם רמה סוציואקונומית נמוכה.
לאורך כ-8.6 מיליון שנות מעקב תועדו 908 מקרי שבץ. גיל ההיארעות הממוצע עמד על 40. לאחר תיקנון ל-BMI ולסטטוס הסוציו-דמוגרפי נמצא כי יחסי הסיכוי לשבץ על רקע יכולת קוגניטיבית נמוכה ובינונית היו 2.7 ו-1.8, בהתאמה, זאת בהשוואה לנבדקים עם יכולת קוגניטיבית גבוהה.