תחלואה קרדיווסקולארית מהווה גורם מוביל לתמותה ומוגבלות ברחבי העולם. אי ספיקת לב מהווה את השלב הסופי של מחלות קרדיווסקולאריות שונות, ולמרות ההתקדמות בהבנת הפתוגנזה, ופיתוחם של טיפולים חדשים, הפרוגנוזה של מטופלים עם אי ספיקת לב עדיין נמוכה.
דלקת הינה גורם מרכזי בהתפתחות של אי ספיקת לב, כאשר היא מעלה את הסיכון לתחלואה ומשפיעה באופן שלילי על הפרוגנוזה. התמקדות בדלקת לבבית הוצעה כאסטרטגיה מבטיחה לטיפול באי ספיקת לב. אף על פי כן, מרבית המחקרים הקליניים, שבחנו טיפול נוגד דלקת לאי ספיקת לב, לא מצאו שיפור מובהק קלינית בקרב החולים, וחלקם אף הצביעו על הידרדרות במצב החולים המטופלים.
סיכום המנגנונים הדלקתיים, התורמים לפתוגנזה של אי ספיקת לב, טיפולים נוגדי דלקת למצב ותוצאותיהם של מחקרים קליניים צריכים לספק היבטים חדשים בהבנת תפקידה של הדלקת במצבי אי ספיקת לב.