מיקי עופר, לשעבר יו"ר ארגון הרוקחות:"אני רואה את הרוקח כמומחה לנושא התרופות"

מיקי עופר, לשעבר יו"ר ארגון הרוקחות, היום רוקח קהילתי בבית מרקחת פרטי בנהריה, הוא בן למשפחת רוקחים. אמו עלתה מרומניה בשנת 1934, עבדה כרוקחת קהילתית  בתל-אביב ובירושלים המנדטורית. ב- 1945  עברה לנהריה ופתחה שם בית מרקחת, בו עבד גם אביו של עופר כעוזר רוקח.

לאחר מלחמת השיחרור עברה המשפחה לעכו ופתחה בית מרקחת בעיר העתיקה. ב-1980, עם סיום לימודי הרוקחות בבית ספר לרוקחות בירושלים, העביר מיקי את בית המרקחת המשפחתי לעיר החדשה בעכו ולפני כחמש שנים עבר לבית מרקחת לנהריה.

בית מרקחת זה שאותו מנהל עופר כיום הוא למעשה גלגולו של אותן בית המרקחת שאמו פתחה וניהלה לפני למעלה מ- 60 שנה. אם כן, דרכו של מיקי הותוותה למקצוע הרוקחות עוד מילדותו. בית המרקחת היה עבורו הבית, והבית היה בית המרקחת.

מיקי הוא מהרוקחים הקהילתיים "שאכפת להם". הרצון לתרום למקצוע הוביל אותו לכהן מספר קדנציות כיו"ר ארגון הרוקחות. גם היום, כשאיננו מכהן כיו"ר אלא כחבר הנהלת האירגון, הוא ממשיך לתרום לפעילות מקדמת של מקצוע הרוקחות והרוקחים בכלל.

מערכתPharmaLine  פנתה למיקי עופר כדי לשמוע את "האני מאמין" שלו, גם כרוקח קהילתי וגם כרוקח שמקצוע הרוקחות הוא "בדמו". 

 לדעתי, הנושא הכואב ביותר כיום בהקשר למקצוע הרוקחות הקהילתית הוא השחיקה במעמד הרוקח, וזאת במיוחד מהצד המימסדי. בעוד האוכלוסיה ממשיכה לראות ברוקח בר סמכא בנושא תרופות ואף יועץ בנושא בריאות, הרי שהמימסד, משרד הבריאות, אינו משיג את השינויים שחלו ברוקחות בקהילתית בעולם במאה ה -21.
ארגון הרוקחות בראשותי יזם את שינוי פקודת הרוקחות, שחלקים רבים ממנה הם ארכאיים ונכתבו עוד ב- 1921. ואכן משרד הבריאות הקים במהלך השנים האחרונות חמש ועדות לשינוי הפקודה, אך אלה אינן פעילות וכמובן שאין מסקנות ליישום.

מציק לי מאוד נושא הוצאת תרופות למכירה מחוץ לבית המרקחת. אמנם הדבר נעשה על פי חוק,
אבל יחד עם זה אני חש שיש בכך משום זילות הענף והמקצוע המחייב השכלה אקדמאית ואחריות ציבורית רבה.
זאת ועוד. מקצוע הרוקחות הקהילתית כיום הינו בין המקצועות הבודדים, אם לא היחיד בארץ[ שרווחי העוסקים בו מוכתבים על ידי הממשלה!!!
כרוקח שעדיין מכין הכנות בבית המרקחת, הסכום אותו אני רשאי לגבות עבור הכנה הינו בין 8- 15 שקלים. להכנה כזו אני מקדיש, לא אחת, 30 עד 60 דקות. והיא דורשת כמובן את מומחיותי והשכלתי רבת השנים. על פתיחת בית מרקחת באישון לילה יכול הרוקח לגבות 25 שקלים בלבד. אבל כמה עולה שעת שוליה במוסך? 150 שקלים, וכמה עולה ביקור של טכנאי שבא לבדוק את מכונת הכביסה אצלי בבית (לא בלילה)? לא פחות מ-150 שקלים. ואני שואל את עצמי, מדוע אגף הרוקחות שאחראי לאבסורד זה לא מעדכן את המחירים? וזהו רק קצהו של הקרחון.

נעבור לנושא אחר שמדאיג אותי מאוד בתחום הרוקחות . אני מתייחס למאמר שהופיע בגיליון האחרון של PharmaLine (דצמבר 2006), מאת עו"ד זוהר יהלום: "יבוא אישי של תרופות". אין לי ספק שתקנה 29א(1) לתקנות הרוקחים, המאפשרת יבוא חריג ופרטני של תרופות ותכשירים לא רשומים, היא חשובה ונותנת מענה לחולים הזקוקים לתרופה שכזו. אך כנהוג במקומותינו, כל פתח חוקי קטן הופך במהרה ל"שיטפון" אדיר.
לא סוד הוא שאגף הרוקחות במשרד הבריאות "המציא", על סמך התקנה הנ"ל, פטנט חדש: 29א(1) "גורף". על סמך "הפטנט" החדש מיובאות לארץ עשרות אם לא מאות אלפי אריזות של תרופות ותכשירים שאינם רשומים. מסה אדירה זו של תרופות בשווי של מאות מיליוני שקלים, כלל אינה נבדקת, אינה מכילה כיתוב בעברית, קל וחומר  עלון לצרכן.
אני סבור שתופעה זו מסוכנת לציבור החולים, אשר אינו מודע לסכנות של צריכת תרופות שאינן נבדקות ע"י הרשויות המוסמכות. תקלה, חלילה אם תקרה (ולצערנו תקלות קורות ואין צורך להזכיר את פרשת "רמדיה"), עלולה להביא לתוצאות חמורות. לכן צריך להקפיד שכל יבוא גורף כזה, שבאמצעותו נכנסת כמות מסחרית של תרופות, ילווה בבדיקת אצווה והכנסה של עלון לצרכן לאריזה.

היבט נוסף במאמרו של עו"ד יהלום עסק באפשרות של אדם פרטי לייבא בעצמו תרופות לשימושו האישי, ללא סרבול "בירוקרטי" של רופאים, רוקחים ומרשמים. כל מה שהוא צריך לעשות זה להצהיר בפני פקיד הדואר שהתרופות אינן סם מסוכן, שהתרופות הן לשימושו האישי ובאחריותו, ושיש ברשותו מרשם. לעומת זאת, האם חולה הרוצה לקבל תרופת מרשם בבית מרקחת בארץ יכול להצהיר בפני הרוקח שברשותו מרשם ולקבל את התרופה? התשובה היא כמובן לא. משרד הבריאות איננו מתיר זאת.
 
בהתירו שימוש בתרופות מרשם ביבוא אישי על פי הצהרת המטופל, מסכן משרד הבריאות את המטופלים העלולים להיפגע משימוש לא נכון בתרופות, ולפי דבריו של עו"ד יהלום, לא ברור כלל אם הסרת האחריות מצד משרד הבריאות תקפה משפטית. כמו כן, מפלה משרד הבריאות בכך לרעה את בתי המרקחת ופוגע בחופש העיסוק של הרוקחים, מאחר שבהם כאמור לא קיימת אפשרות לניפוק תרופות מרשם מבלי להציג בפועל מרשם רופא.
לכן, כדי להסדיר תופעות חריגות אלו ולמען בריאות הציבור, אני חוזר וקורא למשרד הבריאות להקים ועדת מומחים לתקן את התקנות וכמובן ליישם אותן.

לצערי, כל רישומי הנרקוטיקה נעשים עדיין בכתב יד, ואפשרות הבקרה על מרשמים אלו בטלה בשישים. אין ספק שכל אדם יכול לקנות נרקוטיקה בעשרה בתי מרקחת באותו יום ועם אותו מרשם. כל מה שעליו לעשות הוא לסרוק את המרשם ו"לייצר" עשרה מרשמים "מקוריים".

ב-2002 יזמתי כיו"ר הארגון הקמת ועדת מומחים שתעסוק בנושא הבקרה הממוחשבת של מרשמים נרקוטיים ופסיכוטרופיים. הוועדה הסיקה את מסקנותיה והמליצה פה אחד על הקמת מערכת בקרה מרכזית ממוחשבת. את המימון השגנו באמצעות ה"רשות למלחמה בסמים". אבל אנחנו ב-2007 ועדיין לא נעשה דבר. למי אם לא למשרד הבריאות צריך להיות המניע החזק ביותר ליישם את המלצות הוועדה?

אכן. לשמחתי, יוזמה שלי, עדיין בתפקידי כיו"ר ארגון הרוקחות, קרמה עור וגידים ובימים אלו, אחרי שלוש שנים, יצאו מאגף הרוקחות הנחיות בנדון, ועל כך שלוחה להם תודתי.

ברור שצריך למגר את התופעה. אולם אין ספק שהאפשרות לייבא תרופות באמצעות הדואר ולהצהיר לפני פקיד הדואר שיש בידי הצרכן מרשם, מהווה פירצה לכניסת תרופות מזויפות לישראל. רותם אברוצקי, בכתבתו בטלוויזיה, הצביע על כך שבית מסחר במזרח ירושלים שמשווק תרופות לבתי מרקחת ברחבי הארץ, רוכש (באופן חוקי) תרופות מהרשות הפלשתינית – גם זו פירצה שצריך לחסום. אולם, לדעתי, דרך הפעולה היעילה ביותר היא ע"י הקמת יחידת "אתגר" בדומה לזו העוסקת בגניבת מכוניות. אין לי ספק שניתן להילחם בתופעה זו באופן יעיל ביותר. אין לי גם ספק שהחברות הפרמצבטיות ישתתפו במימון יחידה כזו.

מקומו של הרוקח שעיקר עיסוקו היה רקיחת תרופות הולך ונעלם. הייתי רוצה לראות את הרוקחים הקהילתיים עוסקים יותר בעבודת ייעוץ ופחות בעבודות "שחורות" שעבורן ניתן להכשיר טכנאי  בית מרקחת.
אני רואה את הרוקח כמומחה לנושא התרופות, כמי שבודק את מגוון התרופות שנוטל ההחולה, נהול תיק חולה בבית מרקחת , כולל תרופות ללא מרשם ותוספי תזונה למיניהם, מוודא שאכן אין תגובות בין-תרופתיות, ייעוץ במחלות כרוניות כסכרת ( כף רגל סוכרתית)  מוודא שהחולה מבין את אופן נטילת התרופות. בקיצור, שהרוקח משמש עבור החולה הכתובת לטיפול התרופתי.,ל רוקחי הקהילה, קיים היתרון של  של הכרת לקוחותינו באופן אישי והיותנו נגישים וזמינים לשרותם,
כדי לעמוד בחזית הידע המקצועי, על הרוקחים להמשיך ולהתעדכן בידע הרב שמצטבר בעולם.
 אני מצפה מהרוקחים הקהילתיים להשתתף בקורסי העשרה שונים, כדוגמת לימודי העשרה של קופות החולים, הפארמים, פרמה קלאב, לימודי המשך שמארגן ארגון הרוקחות, העשרה יזומה של הסתדרות הרוקחים, ולהיות מחוברים ישירות מבית המרקחת למקורות מידע אינטרנטיים המאפשרים גישה מיידית לחזית הידע הרוקחי העולמי.