שבץ איסכמי ממשיך להוביל כגורם לתמותה ומוגבלות ברחבי העולם. בעוד שישנה התפתחות בטיפולים כנגד היווצרות קרישי דם ותסחיפים, עדיין קיימים אתגרים בטיפול בשיקום הפרפוזיה (מעבר הנוזלים בכלי הדם), שלב בו שיקום זרימת הדם עשויה לפגוע ברקמת המוח.
גורם תורם מוביל לנזק זה הינו מוות תאי, כולל כזה הקשור במשק הברזל, אך עדיין התזמון והאינטראקציות של המנגנונים הללו אינם מובנים במלואם.
המחקר, שהתבסס על ריצוף RNA וניתוח חלבונים במודל עכברים איסכמיים, הדגים כי מוות תאי הקשור לברזל נגרם בתוך שעות משיקום זרימת הדם, בעוד שמוות תאי נמקי מתרחש מאוחר יותר. החוקרים מצאו כי הברזל ממלא תפקיד מרכזי בתהליכים הללו, תוך הפרת האיזון של תהליכי חמצון חיזור.
