הפרעות בדפוסי השינה ובשעון הביולוגי הפנימי קשורות בתדירות גבוהה עם תחלואה בפרקינסון. אף על פי כן, הקשר בין המקצב הביולוגי ודגרדציה נוירונאלית עדיין אינו ברור.
החוקרים, מאוניברסיטת ג'נבה, בחנו הרס של נוירונים בזמנים שונים לאורך היום, במודל של זבובי פירות.
החוקרים מצאו כי אופי העקה התאית המעורבת במחלת הפרקינסון הזיקה באופן משמעותי יותר לתאי העצב, כאשר היא התרחשה בשעות הלילה.
הפרעות במקצב הצירקדיאני ובדפוסי השינה עשויים להיות מאובחנים שנים לפני ההופעה של תסמינים מוטוריים בקרב מטופלים עם פרקינסון, אך עדיין לא ברור האם אותן הפרעות במחזור הצירקדיאני תורמות להתפתחות המחלה, או שהן התוצאה שלה.
“המתנו שבעה ימים על מנת לבחון את ההישרדות של נוירונים תחת המיקרוסקופ, ומצאנו שיעור גבוה יותר של נוירונים דופאמינרגיים פגועים במהלך שעות הלילה”, כך סיכמו החוקרים.
