ידוע כי מפרצת תוך גולגולתית ההולכת וגדלה לאורך זמן עשויה להיקרע. אך הסיכון לקרע במצבים הללו אינו ברור, ולכן קשה לשקול את התועלת מול הסיכונים העשויים להיות כרוכים בטיפול. מחקר הקוהורט הפרוספקטיבי ניסה לקבוע מהו הסיכון האבסולוטי לקרע במקרים הללו על בסיס בדיקות הדמיה. יתר על כן, החוקרים ניסו להרכיב מודל שינבא קריעה של המפרצת בהתבסס על גורמים מנבאים שונים.
25 מתוך 329 מפרצות נקרעו לאחר חציון של 1.1 שנים. הסיכון האבסולוטי לקרע לאחר גדילה של המפרצת חושב: 2.9% לאחר 6 חודשים, 4.3% לאחר שנה, ו-6% לאחר שנתיים. יתר על כן, גודל מפרצת של מעל 7 מ”מ, צורה אירגולארית והימצאות בעורק מרכזי היוו כולם גורמים מנבאים לקרע.
