טיפול ניסיוני בעריכה גנית בתאי דם לבנים של עכבר חי מעורר תקוות לפיתוח טיפול למחלות חשוכות מרפא.
נגיף ה-HIV פולש לתאי הדם הלבנים של החולה, מתרבה בתוכם והורס אותם. עם הזמן וללא טיפול מערכת החיסון נחלשת ובסופו של דבר החולים מפתחים איידס, ומתים מזיהומים שאדם בריא יכול להתגבר עליהם. על פי הערכות, מאז שהמחלה אובחנה לראשונה בראשית שנות ה-80 של המאה הקודמת, היא גבתה את חייהם של עשרות מיליוני בני אדם בכל רחבי העולם. במדינות עניות, במיוחד באפריקה, היא הפכה למגפה של ממש.
למרות ההתקדמות המשמעותית שחלה בעשורים האחרונים ביכולת לטפל במחלה ולהאריך במידה ניכרת את חיי החולים בעזרת טיפול תרופתי, שמקשה על הנגיף להתרבות, עדיין מדובר במחלה חשוכת מרפא. אחד האתגרים הגדולים שהנגיף מציב בפני מערכת החיסון הוא היכולת שלו להשתנות ללא הרף ועל ידי כך לחמוק ממנה. היכולת הזאת נובעת משינויים אקראיים (מוטציות) בחומר התורשתי שלו, שחלקם פוגעים בתפקוד הנגיף, אבל חלקם מסתיימים ביצירת עותקים תקינים של הנגיף אך שונים מהמקור, שנקראים “וריאנטים”. התוצאה היא מגוון גדול של עותקים שונים במקצת זה מזה של הנגיף בתוך גופו של הנשא. מערכת החיסון לא מצליחה לעמוד בקצב השינוי של הנגיף וללמוד את כל הווריאנטים החדשים, וכך הוא מצליח להמשיך להתרבות ולהשמיד תאי דם לבנים.
מאת: דר' ארז גרטי
