לפני 19 שנה הושלם רשמית המיזם הענק למיפוי ה-DNA שלנו: פרויקט הגנום האנושי. את תרומתו לרפואה ולידע שלנו על מנגנוני גופנו אנחנו רק מתחילים לגלות.
מה עושה אותנו אנושיים? זו לא רק שאלה פילוסופית, כי אם קושיה ביולוגית קשה לפיצוח. באמצע המאה ה-20 הוכיחו מדענים שה-DNA, המרוכז אצל בני האדם ב-23 זוגות של מולקולות ענקיות, או כרומוזומים, הוא החומר התורשתי שמעביר את המידע שלנו מדור לדור. בהמשך למדו לזהות בתוכו את הגֵנים – רצפי חומצות הגרעין ב-DNA שמקודדים את ההוראות לכל התכונות המולדות והתפקודים של תאים חיים, החל בחיידקים זעירים וכלה ביצורים רב-תאיים מורכבים כמונו. בעקבות זאת שילבה הקהילה המדעית העולמית כוחות בפרויקט ענקי ויחיד במינו לגילוי הרצף המלא של כל ה-DNA שלנו – כל הגֵנום האנושי.
ב-1990 יצא לדרך פרויקט הגנום האנושי, או פרויקט גנום האדם, שיוזמיו שאפו להשלים אותו תוך כ-15 שנה. יוזמי הפרויקט העצום, שעלותו הגיעה לכשלושה מיליארדי דולרים במימון ציבורי, הציבו לעצמם יעד לפענח את הרצף של 3.2 מיליארדי חומצות הגרעין שנמצאות בתוך כל התאים בעלי הגרעין בגופנו, למעשה כפליים מכך אם לוקחים בחשבון שבכל תא יש שני עותקים מלאים של ה-DNA – אחד שקיבלנו מאימנו והשני מאבינו.
מאת: עידו קיפר
