החיסונים לקורונה היו רק יריית הפתיחה. על פי כל הסימנים, נראה ש-RNA עומד לשמש בסיס למגוון עצום של טכנולוגיות רפואיות וביולוגיות כבר בעתיד הקרוב.
לכל היצורים החיים בכדור הארץ, מהחיידק הקטן ביותר ועד גדולי היונקים, וגם לנו בני האדם, יש מידע גנטי שמקוּדד ומאוכסן במולקולות ה-DNA שבתאיהם. המידע הזה מקנה לכל מין ביולוגי, ולכל פרט באוכלוסייה, את התכונות שעושות אותו למה שהוא: חיידק שחפת, עץ אזדרכת או אישה בעלת עיניים חומות ורתיעה מכוסברה.
כדי שהמידע הגנטי יהפוך לתכונה פיזית, יש לתרגם אותו למולקולות שמסוגלות לבצע פעילות ביוכימית – למשל אנזימים, ליצור מבנים כמו סיבי שריר וקורי עכביש, או להעביר מידע בין תאים כפי שעושים קולטנים או הורמונים. עד לפני כמה עשרות שנים, כל הפעולות האלה נחשבו לממלכתם הכמעט בלעדית של החלבונים. אולם בשנים האחרונות מתברר יותר ויותר שמולקולות RNA על שלל סוגיהן, שנחשבו רק למתווכות בין החומר התורשתי שב-DNA לחלבון הסופי, מסוגלות לבצע גם הן משימות מורכבות וחשובות. הגילויים החדשים האלה הפכו את חקר ה-RNA לאחד התחומים הלוהטים והמסקרנים ביותר של המאה ה-21 במחקר הביולוגי, ברפואה ובתחומים רבים נוספים.
מאת: גל חיימוביץ'
