למרות התחושה של מעשנים רבים שהסיגריה מרגיעה אותם, מחקרים מראים שנגמלים סובלים פחות מתסמינים של דיכאון, חרדה ולחץ נפשי.
עישון סיגריות הוא עדיין מנהג נפוץ למדי. נכון לשנת 2019, אחד מכל שבעה אזרחים בוגרים (מגיל 18 ומעלה) בארצות הברית עישן, ואילו בישראל נתוני המרכז הלאומי לבקרת מחלות מגלים שחמישית מהאוכלוסייה הבוגרת מעשנת. זאת למרות שידוע כיום כי עישון טבק הוא הסיבה הנפוצה ביותר למחלות הניתנות למניעה, ולמקרי נכות ומוות הנובעים מהן.
הגמילה מההרגל הלא בריא אינה פשוטה, וכ-80 אחוז מהמעשנים שמנסים לחדול מכך בכוחות עצמם חוזרים לעשן תוך פחות מחודש. ניקוטין, התרכובת הממכרת שבטבק, גורם למוח לשחרר מוליכים עצביים שמעוררים תחושות הנאה ומרץ. אולם ככל שמעשנים יותר, נוצרים במוח שינויים אנטומיים ופיזיולוגיים שנועדו לאזן את העלייה ברמות המוליכים העצביים, והשפעת הניקוטין מתמתנת עקב ההסתגלות אליו. כשאדם מפסיק לעשן מופיעות תופעות גמילה כמו עצבנות, חרדה, אכילה מוגברת, קושי בוויסות מצב הרוח ועוד. העישון מקל על תופעות הגמילה הללו, וכך נוצר דחף עז לחזור לעשן, אף על פי שהעישון הוא גם הסיבה הראשונית לאותן לתופעות.
