מתברר שעמידות לתרופות מתפתחת בשמרים לא רק בעקבות שינויים קבועים ברצף הגנטי, אלא גם בזכות שינויים קצרי טווח בבקרה על ביטוי גנים.
פטריות גורמות מדי שנה לנזקים עצומים לחקלאות בכל רחבי העולם, והן אחראיות גם למחלות עור ולסוגי מחלות אחרים שפוגעים בבני אדם. חלקן גם מגלות עמידות גבוהה לתרופות, דבר שמקשה על ההתמודדות איתן. עד כה סברו שהסיבה לכך היא מוטציות – שינויים אקראיים ב-DNA – אולם מחקר חדש מעלה את האפשרות שהפטריות מצליחות לנטרל את נקודות התורפה שלהם באמצעות שינויים נקודתיים בתוך התא, שנקראים שינויים אֶפִּיגֵנֵטִיים.
בני האדם שונים זה מזה מכיוון שלכמעט כל אחד מהם יש DNA ייחודי משלו, שבו מצוי כל המידע התורשתי. כמעט בכל תא בגוף מצוי ה-DNA השלם שלנו, אך רק ההוראות הרלוונטיות לתפקודו של התא הספציפי מופעלות בו וכל היתר “מושתקות”, כלומר אינן פעילות. כך התא מווסת את פעילותו בלי לשנות דבר ברצף ה-DNA המקורי.
לכן תא שריר לא דומה לתא עצב ושניהם שונים מתא כבד. המנגנונים שמאפשרים את ההבדלים הללו בפעילות הגֵנים בתאים שונים נקראים שינויים אפיגנטיים, כלומר שינויים שנמצאים מחוץ לרצף הגנטי.
מאת: רוני מיכאל
