שנת 2020 תיזכר ברחבי העולם כשנה של מגפת הקורונה. לסיכומה, אנו מגישים את כל מה שצריך לזכור על המדע של המגפה: חקר הנגיף, הבדיקות, החיסונים, התרופות והטיפולים, לצד הפייק-ניוז ותופעות תרבותיות נוספות. לגזור ולשמור.
שנת 2020 הייתה בלי ספק שנת הקורונה. המגפה שהחלה להתפשט בסין כמה שבועות לפני תחילת השנה, עשתה עד מהרה את דרכה לעולם כולו. עד כה יותר מ-80 מיליון בני אדם נדבקו בנגיף, ומספר המתים מתקרב לשני מיליון – ואלה רק הנתונים הרשמיים. המספרים האמיתיים כנראה גבוהים בהרבה. הצעדים לבלימת ההתפשטות התבססו במידה רבה על מניעה: מצמצום התקהלויות ושמירה על ריחוק חברתי, ועד הפחתת התנועה בין מדינות. כל אלה גרמו נזקים עצומים לכלכלה והשפיעו עמוקות על תחומים רבים בחיינו: סגירה ממושכת של מוסדות לימוד ונסיונות להחליפם בלמידה מרחוק, צמצום אירועי תרבות כמעט לאפס, ואפילו ביטול אירועי ספורט רבים, כולל דחייה של המשחקים האולימפיים בפעם הראשונה מאז מלחמת העולם השנייה.
הקורונה גם סיפקה לנו הצצה מרתקת על ההבדלים בין מדינות בהתמודדות עם המגפה, ועל הממשק בין מדע, חברה, פוליטיקה ומדיניות.
לצד כל אלה, קיבלנו הצצה לחשיבותו של המדע ויכולתו להתמודד עם אתגרים מורכבים. פחות משנה לאחר התפרצות המגפה כבר החל חיסון של אוכלוסיות בחיסונים שפותחו, נבדקו ויוצרו בזמן שיא, בזכות טכנולוגיות מתקדמות שאפשרו לחקור את הנגיף ולפתח אמצעים להתמודדות עמו במהירות שיא. המדע נדרש להתמודד לא רק עם הנגיף, אלא עם שפע עצום של שמועות, כזבים ובדיות שהופצו השכם והערב ברשתות החברתיות. לסיכום שנת 2020, אנו מגישים את סיפורו של נגיף הקורונה מנקודת המבט המדעית.
