מחקר חדש מראה שמי שחוסנו נגד קורונה סבלו פחות מאירועי לב ומפגיעות נוספות בלב ובכלי הדם.
רבות כבר נכתב על מחלת הקורונה, על החיסונים לה ועל הסכנות שנובעות ממנה. בין השאר, ידוע שהמחלה גורמת לעלייה בשכיחות של מחלות לב אצל מי שהחלימו ממנה, בהשוואה למי שלא חלו. אולם כעת מתברר שהקשר בין מחלות לב לקורונה לא מתמצה בכך: מחקר תצפיתי בקנה מידה גדול בבריטניה, שפורסם בכתב העת Nature Communications, מראה שחיסונים נגד קורונה גם מקטינים את השכיחות של אירועי לב, ושל פגיעות אחרות הקשורות ללב ולכלי הדם. גופי הבריאות בעולם ממליצים להתחסן נגד המחלה, ונראה שממצאי המחקר מספקים נימוק חדש להמלצה הזו.
החיסונים הנפוצים ביותר נגד קורונה הם חיסוני mRNA, של חברות פייזר ומודרנה, אך ישנם גם חיסונים שמבוססים על טכנולוגיות אחרות, כמו אלה שמייצרות החברות אסטרה-זניקה וג'ונסון & ג'ונסון. כל החיסונים נמצאו יעילים ובטוחים לשימוש; גם אם אדם מסוים נדבק על אף שהתחסן, החיסון עשוי למנוע ממנו לחוות מחלה קשה או קורונה מתמשכת (long COVID), שכן נמצא שהחיסונים מפחיתים את שכיחותה.
על מנת לבחון את ההשפעה של החיסונים על אירועי לב, חוקרים ורופאים בריטים עיינו בגיליונות הרפואיים של כ-46 מיליון אזרחים בריטים בוגרים, החל מיום תחילת החיסונים בבריטניה ועד חודש ינואר 2022. כ-8.4 מיליון מתוכם לא התחסנו כלל, והשאר קיבלו חיסון של אחת החברות: חיסון mRNA של פייזר (כ-17 מיליון) או של מודרנה (מיליון), או חיסון של אסטרה-זניקה (כ-19 מיליון). החוקרים בדקו שורה של אירועי לב ופגיעות אחרות שקשורות בלב ובכלי הדם: אוטם שריר הלב, שבץ לב, תסחיף ריאה, פקקת ורידים במוח או בגפיים, דימומים מוחיים, חסימת כלי דם למעיים, תרומבוציטופניה, דלקת שריר הלב (מיוקרדיטיס) ודלקת קרום הלב (פריקרדיטיס).
ירידה כמעט בכל המקרים
כמעט בכל המקרים, אצל מי שהתחסנו נצפתה ירידה במספר האירועים הללו – הן בהשוואה לתקופה שלפני קבלת מנת החיסון הראשונה, והן בהשוואה לקבוצת הלא-מחוסנים. הניתוח הסטטיסטי התחשב בעובדה שחברי קבוצת הלא-מחוסנים הם צעירים יותר בממוצע, ולכן הסיכוי שלהם לסבול מאירועי לב ומצבים דומים נמוך יותר מלכתחילה: בקבוצת הלא-מחוסנים, רק 21 אחוזים מהנבדקים עברו את גיל 50, לעומת 64 אחוזים בקבוצת המחוסנים בחיסון של אסטרה-זניקה, ו-42 אחוזים בקבוצת המחוסנים בחיסון של פייזר.
במקרים בודדים נצפתה דווקא עלייה במחלות לב. מספר מקרי התרומבוציטופניה – מיעוט טסיות דם – היה כפול אצל מי שקיבלו את החיסון של אסטרה-זניקה בהשוואה ללא-מחוסנים, אבל רק לאחר מנת החיסון הראשונה. תופעת הלוואי של החיסון הספציפי הזה תועדה כבר במחקר קודם, ולא נצפתה אצל מי שקיבלו חיסון של פייזר או של מודרנה. בנוסף, נצפתה עלייה במקרי דלקת שריר הלב (מיוקרדיטיס) ודלקת קרום הלב (פריקרדיטיס) לאחר כל אחת ממנות חיסוני ה-mRNA; גם אלה תופעות לוואי ידועות, שתוארו לראשונה בידי חוקרים מישראל. בשלושת המקרים שכיחות התופעה הייתה זעומה – רק כמה אלפיות האחוז מהמתחסנים סבלו מהמצבים הללו. יתרה מזאת, הדלקות בלב היו קלות יחסית וההחלמה מהן הייתה מהירה, בניגוד למקרים קשים שלהן שתוארו אצל חולי קורונה.
הכותבים תולים את הפחתת תחלואת הלב לאחר החיסונים בהגנה שהם מקנים נגד המחלה, שכאמור, מעלה את שכיחות מחלות הלב. עם זאת, לעורכי המחקר לא היה ידוע אם משתתפיו חלו בקורונה, ואם כן, מה הייתה חומרת המחלה, שכן המידע בנושא הזה היה חלקי בלבד ולא נכלל בחישוב הסטטיסטי. המחקר החדש מצטרף למספר מחקרים קודמים שהעלו ממצאים דומים, ולא נותר אלא לקוות שממצאיו יעודדו אנשים נוספים להתחסן.
מאת: דר' גל חיימוביץ'
באדיבות מכון דוידסון לחינוך מדעי, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע
https://davidson.weizmann.ac.il/
