שברים בצוואר הירך, לרוב כתוצאה מנפילות, מהווים את הסוג החמור ביותר של שברים אוסטאופורוטיים, היות שהם מלווים בכאב משמעותי ובאובדן של חוזק שריר ועצם, פגיעה בניידות ובפעילות היומיומית. במאמץ דחוף לבחון טיפולים חדשים למצב נערך מחקר קליני, שבדק האם תוספת של ג’ל טסטוסטרון לפעילות גופנית עשויה לשפר את התפקוד והניידות בקרב אוכלוסייה זו.
תוצאות המחקר, שפורסם בכתב העת JAMA Network Open וכלל 129 נשים מגיל 65 ומעלה, שעברו לאחרונה טיפול כירורגי לתיקון שבר בצוואר הירך וחוו פגיעה בניידות, הראו כי הג’ל לא שיפר את התפקוד הפיסי, בהשוואה לפלסבו. הטיפול בהורמון כן הדגים השפעה חיובית מסוימת על יכולת הניידות לטווחים קצרים, ממצא הדורש מחקר נוסף שיאשר אותו.
