חוקרים טוענים כי חומר גנטי של הנגיף משתלב בגנים שלנו, אך לא בדקו הסברים מתבקשים אחרים לממצאיהם, כמו תופעות לוואי של שיטות המעבדה או של השימוש בתרביות תאים.
חוקרים מארצות הברית טוענים שמצאו ראיות כי חלקים מה-RNA של נגיף הקורונה – החומר הגנטי שלו – משתלבים ב-DNA של התאים שהוא הדביק. אולם בבדיקה לעומק נראה שיש לממצאים הסברים פשוטים יותר, שאינם קשורים כלל לפעילות הנגיף בגוף החי.
החומר הגנטי של נגיפי קורונה הוא מולקולת RNA, שהיא מולקולה שונה מעט ופשוטה יותר ממולקולת ה-DNA האוצרת את המידע הגנטי שלנו. מכיוון שמדובר במולקולות שונות, RNA אינו יכול להשתלב ב-DNA. כדי שזה יקרה דרוש אנזים מיוחד, רוורס טרנסקריפטאז (Reverse transcriptase), המסוגל להעתיק את המידע הגנטי ממולקולת RNA ל-DNA.
אנזים כזה קיים אצל נגיפים מסוימים, ממשפחת הרטרווירוסים, אך לא במשפחת נגיפי הקורונה. אולם חוקרים ממכון וייטהד (Whitehead) למחקר רפואי במסצ’וסטס טוענים כעת שמצאו סימנים לכך שחלקים ממולקולת ה-RNA של נגיף הקורונה SARS-CoV-2, מחולל המגפה הנוכחית, מצליחים להשתלב ב-DNA, והם אף מציעים מנגנון משוער שיכול לאפשר את זה. עם זאת, חוקרים אחרים מצאו לפחות שני הסברים נוספים לממצאים, שאינם כוללים שילוב של RNA נגיפי בחומר הגנטי של האדם.
