מחקר של רופאים מישראל ומארצות הברית מראה שרופאים לקראת סיום משמרת ארוכה חשים פחות אמפתיה לכאב של מטופלים, ואף רושמים פחות תרופות נגד כאבים.
רופאים מתמחים עובדים במשמרות ארוכות מאוד, רבים יגידו – ארוכות מדי. “מחאת המתמחים”, שהתעוררה שוב לפני כשנתיים, הובילה להסכמים בין נציגי המתמחים ומשרד הבריאות על קיצור המשמרות מ-26 שעות ל-18, במהלך הדרגתי שאמור להתחיל כבר השנה. הטענה של המתמחים הייתה פשוטה: לאחר 26 שעות כמעט או בכלל ללא שינה, הרופא לא נמצא במצב שבו הוא יכול לתת טיפול ראוי למטופלים. העייפות פוגעת בתהליכי קבלת החלטות, במהירות התגובה, בחדות המחשבה ועוד. בעקבות מחקר חדש של חוקרים מהאוניברסיטה העברית בירושלים, בשיתוף עם חוקרים מאוניברסיטת מיזורי בארצות הברית, אפשר להוסיף לרשימה פגיעה נוספת: באמפתיה ובהבנה של כאב המטופלים.
יש הרבה שיקולים שמשפיעים על ההחלטה אם לתת למטופל תרופה נגד כאבים, ואיזו תרופה: חומרת הכאב, כמובן, אך גם הגורם לו, מצבו הרפואי הכללי של המטופל, התגובה שלו לנוגדי כאבים בעבר, ועוד. גורם שלא אמור להשפיע על ההחלטה הוא מצב העייפות של הרופא. אבל המחקר החדש מראה שרופאים עייפים, בתום משמרת ארוכה, מגלים פחות אמפתיה לכאב של המטופלים, ורושמים להם פחות תרופות נגד כאב.
מאת: דר’ יונת אשחר
