מחקר הקוהורט הרטרוספקטיבי כלל כ-14 אלף נבדקות שילדו לאחר השבוע ה-20. נבדקה ההיארעות של ספסיס בין הבדיקה שאישרה את ההריון ועד הלידה. כמו כן נבדקה ההיארעות של סיבוכים שליתיים, לידת תינוק קטן לגיל ההריון, לידה שקטה, רעלת הריון ופגיעה בנוזל השפיר. הנתונים הללו הושוו בין הקבוצה שחוותה ספסיס ובין קבוצת הביקורת. סך הכל, 59 נשים חוו ספסיס, כאשר הגורמים הנפוצים ביותר כללו זיהומים בדרכי השתן ובריאות. נשים שחוו ספסיס הדגימו סיכון גבוה פי 2 לאי ספיקה של השליה. יתר על כן, נשים שחוו ספסיס הדגימו סיכון גבוה לדימום לאחר הלידה, לאישפוז של האם בטיפול הנמרץ ולרעלת הריון. זאת בהשוואה לנשים שלא חוו ספסיס.
המחקר רלוונטי מבחינה קלינית היות והוא מדגיש את החשיבות של בדיקות לאיתור וניטור ספסיס, וזאת על מנת להימנע מהיארעות של אי ספיקה שלייתית. הסטוריה של ספסיס בהריון מעלה את שיעור הסיבוכים במהלך ההריון, ואף לאחר הלידה.
