רמת ההתנהגות היושבנית (ישיבה או שכיבה רוב שעות היום) הולכת וגדלה במהלך השנים האחרונות. מחקרי עבר מצאו כי התנהגות כזו מהווה גורם סיכון לדיכאון וחרדה בקרב מבוגרים.
מטרת המחקר הפרוספקטיבי היתה לבחון את הקשר שבין אורח חיים יושבני וסימפטומים של דיכאון וחרדה. במחקר השתתפו כ-60 אלף נבדקים, ונבדקו ציוני הסימפטומים המודדים דיכאון וחרדה. פרק הזמן היושבני בתחילת המחקר היה קשור באופן חיובי עם ציוני הדיכאון והחרדה.
החוקרים מצאו כי החלפה של 60 דקות של יושבנות עם 60 דקות של פעילות גופנית בינונית עד נמרצת או שינה במהלך 24 שעות, הפחיתה את ציון הסימפטומים של דיכאון וחרדה. אף על פי כן, החלפתה ב-60 דקות של פעילות קלה נמצאה כמגבירה סימפטומים של חרדה.
