היפוגליקמיה של היילוד הינה הפרעה מטאבולית נפוצה, לרוב אסימפטומטית, העשויה לפגוע ב-15% מהיילודים. לא ברור מהי ההשפעה של ההפרעה על הביצועים האקדמיים והיכולת הלימודית בקרב ילדים.
מחקר הקוהורט הפרוספקטיבי ניסה לבחון את הסוגייה. המדד המחקרי העיקרי היה הישגים לימודיים נמוכים ומדדים משניים כללו זיכרון ותפקודים ניהוליים, תפקוד ויזואלי-מוטורי, יכולת פסיכוסוציאלית ובריאות כללית.
480 ילדים בגילאים 9-10 נכללו במחקר. חשיפה להיפוגליקמיה של היילוד, בהשוואה להיעדר חשיפה, לא הייתה קשורה באופן מובהק סטטיסטית עם אף אחד מהמדדים שנבדקו.
מורים לילדים שנחשפו להיפוגליקמיה לא נטו לדרג אותם כמצויים מתחת או הרבה מתחת לממוצע הכיתתי.
