מתי בפעם האחרונה יצאת עם חברים או הרמת טלפון לאמא? קשרים חברתיים חשובים לבריאות לא פחות מפעילות נמרצת בחדר הכושר או מתזונה נכונה.
קשרים חברתיים הם חלק בלתי נפרד מהצרכים האנושיים הבסיסיים שלנו, והם חיוניים להישרדות בדומה למזון, למים ולמחסה. לאורך ההתפתחות האנושית, היכולות שלנו לסמוך זה על זה, לחבור לקבוצה ולפעול כקהילה הקנו לנו יתרון הישרדותי, ולכן בני האדם ששרדו מותאמים ביולוגית לחיבור חברתי: המוח שלנו מצפה לקרבה לאחרים, וגם מערכת התגמול, שמטרתה לחזק התנהגויות רצויות, פועלת בהקשרים חברתיים. אף שההתפתחויות הטכנולוגיות של העשורים האחרונים מאפשרות לנו לחיות תוך תקשורת מזערית עם אחרים, הצורך הביולוגי לקשר נותר זהה.
כשאנחנו חושבים על בריאות, בדרך כלל "קופצים לנו לראש" היבטים פיזיים ונפשיים. אם ישאלו אותנו מה כדאי לעשות כדי לשמור על בריאות תקינה, נאמר ודאי שרצוי לבצע פעילות גופנית, להקפיד על תזונה מאוזנת, לשתות הרבה מים, לישון מספיק שעות בלילה ולא לעשן. גם המודעות לחשיבותה של בריאות הנפש גבוהה מבעבר: אנשים רבים פונים במידת הצורך לטיפול פסיכולוגי, ואחרים מתרגלים מדיטציה וטכניקות דומות לשמירה על איזון רגשי ועל שלווה פנימית.
אך מומחים מדגישים שהרווחה החברתית שלנו חשובה לבריאות לא פחות, וטוענים שכמו שאנחנו דואגים באופן פעיל לבריאות הפיזית והנפשית שלנו, כך עלינו לדאוג גם לחלק החברתי בבריאות שלנו: ליצור קשרים עם אנשים בסביבתנו, לשמר אותם, ולחזק את החיבור לקהילה. כבר בשנות ה-90 הדגיש הסוציולוג האמריקאי קורי קיז (Keyes) את החשיבות של מערכות יחסים כחלק בלתי נפרד מהרווחה ומהבריאות הכללית של האדם. קיז פיתח את המושג רווחה חברתית (Social Well-Being), שמתאר את האופן שבו אנשים מרגישים לגבי איכות מערכות היחסים שלהם עם אחרים ועם הקהילה שלהם. גם חוקת ארגון הבריאות העולמי מדגישה את החשיבות של קשרים חברתיים: היא מגדירה בריאות כמצב של רווחה גופנית, נפשית וחברתית.
מיליוני אנשים לבד
למרות חשיבותם הברורה של קשרים חברתיים, נראה שעם השנים אנחנו דווקא הופכים יותר ויותר מבודדים חברתית: בארצות הברית נצפית עלייה במשך הזמן שאנשים מבלים לבד, ירידה במשך הזמן שהם מבלים עם חברים, משפחה ואנשים אחרים, וגם ירידה במספר מערכות היחסים שלהם ובמספר האנשים שהם מגדירים כחברים טובים. בישראל, לפי דו"ח של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה משנת 2018, 19.5 אחוזים מהישראלים חשו בדידות מדי פעם או לעיתים קרובות, וכשבעה (6.7) אחוזים חשו שאין להם למי לפנות בעיתות משבר או מצוקה. ייתכן שמגפת הקורונה אף החמירה את המצב: כבר בעיצומה של המגפה גורמי מקצוע הביעו דאגה מפני המחיר הנפשי והבריאותי של מדיניות הבידוד החברתי שנלוותה אליה.
בדו"חקובץ מסוג PDF שפרסם בשנת 2023 ויווק מרת'י (Murthy), ראש שירותי בריאות הציבור של ארצות הברית, הוגדרו בידוד חברתי ובדידות כמגפה. ההבדל בין השניים קשור לנקודת המבט: בידוד חברתי מוגדר כמצב אובייקטיבי של מיעוט קשרים חברתיים ואינטראקציות חברתיות, ואילו בדידות כתחושה סובייקטיבית של היעדר חיבור חברתי ומערכות יחסים בעלות משמעות. מרת'י, כמו מומחים אחרים בתחום, הדגיש כי "מערכות היחסים שלנו עם אחרים הן גורם קריטי שאינו מוערך כראוי, המשפיע על בריאות הפרט והאוכלוסייה ועל ביטחון הקהילה, החוסן והשגשוג שלה".
גרוע כמו סיגריות
לפי הדו"ח, שמבוסס על מחקרים רבים בתחום, קשרים חברתיים משפיעים על הבריאות ועל תוחלת החיים. בידוד חברתי ובדידות היו גורמי סיכון לשורה של מצבים בלתי-רצויים: מחלות לב וכלי דם, קיהיון (דמנציה), שבץ, דיכאון, חרדה ומוות מוקדם, והשפיעו על תמותה בדומה לעישון של עד 15 סיגריות ביום. הדו"ח גם מסביר כיצד קשרים חברתיים יכולים להשפיע על הבריאות שלנו, דרך השפעה על הביולוגיה, הפסיכולוגיה וההתנהגות שלנו. ברמה הגופנית, קשרים חברתיים יכולים להשפיע על הלב ועל כלי הדם, על מערכת החיסון ועל מערכת העיכול. תמיכה חברתית נמוכה, למשל, מקושרת לעלייה בתהליכים דלקתיים בגוף. מנגד, קשרים חברתיים יכולים לעודד מצבים פסיכולוגיים שכן נחשבים רצויים, כמו תחושת משמעות, ביטחון, חוסן ותקווה. הם גם יכולים להפחית לחץ פסיכולוגי: תמיכה חברתית עוזרת לנו להתמודד עם מצבי לחץ ולמזער את השפעתם. בנוסף, קשרים חברתיים קשורים להתנהגויות אופייניות לאורח חיים בריא כמו תזונה מאוזנת, פעילות גופנית ושינה מספיקה.
כמובן ששלושת הממדים של הבריאות – הפיזית, הנפשית והחברתית – קשורים זה בזה ומשפיעים הדדית. בריאות חברתית יכולה גם לתרום לבריאות הנפש ולבריאות הפיזית וגם להיות מושפעת ממנה. פעילות גופנית, למשל, משפרת את הבריאות הפיזית והנפשית, וכשהן טובות, קל לנו יותר ליצור קשרים חברתיים ולטפח אותם. טיפול פסיכולוגי יכול לשפר את הבריאות הנפשית והחברתית וקשרים חברתיים מקדמים את הבריאות הפיזית, הנפשית והחברתית.
מוח חברתי
מחקרים רבים מנסים להבין את הקשר בין רווחה חברתית לתכונות אישיות. בין היתר, נמצא שלרווחה החברתית שלנו יש קשר חיובי ל"חמש (התכונות) הגדולות" (The Big Five), מודל מקובל בפסיכולוגיה, שמייחס את ההתנהגויות ואת מאפייני האישיות שלנו לחמישה ממדים עיקריים: מוחצנות, נועם, מצפוניות, יציבות נפשית ופתיחות לחוויות. מחקר משנת 2019 אף מצא קשר למבנה המוח: רווחה חברתית נמצאה קשורה לצפיפות תאי העצב באונה הקדמית, שקשורה לוויסות רגשי ולכישורים חברתיים. התכונות יציבות נפשית וסלחנות היו הסבר ישיר לקשר בין השוני המבני באזורים האלה לבין הרווחה החברתית לפי המבחנים הסטטיסטיים שביצעו החוקרים.
לפי סקירת ספרות של מאמרים שעוסקים בקשר בין רווחה חברתית לפעילות מוחית, הן קבלה חברתית והן בידוד חברתי קשורים למערכת התגמול במוח. באחד המחקריםקובץ מסוג PDF שהופיעו בסקירה, 23 משתתפות צפו בתמונות שיש בהן תוכן חברתי ובתמונות נטולות תוכן חברתי בזמן שנמדדה פעילות המוח שלהן. לאחר מכן, הן מילאו שאלון למדידת רמת הבדידות שלהן. התוצאות הראו כי בדידות נמוכה יותר הייתה קשורה ליותר פעילות של אזור במוח המעורב בעיבוד תגמול. משתתפות שדיווחו על רמת בדידות גבוהה הראו פחות פעילות באזור הזה בעת צפייה בתמונות חברתיות לעומת אלה שדיווחו על רמת בדידות נמוכה. בתמונות לא חברתיות נמצא דפוס הפוך: משתתפות שדיווחו על רמת בדידות גבוהה הראו יותר פעילות באזורי מערכת התגמול בעת צפייה בתמונות אלו. ייתכן שאינטראקציות חברתיות הן מתגמלות יותר עבור אנשים שחשים מעט בדידות, בעוד שאלו שחשים יותר בדידות מתוגמלים מגירויים אחרים, לא חברתיים.
השפעת הרשתות החברתיות
שינויים חברתיים ודמוגרפיים, ירידה במעורבות בקבוצות קהילתיות, ירידה באמון החברתי והמוסדי – כל אלה תורמים לעלייה בבידוד החברתי. גם ההתפתחות הטכנולוגית והרשתות החברתיות משפיעות על המגמה הזו. הרשתות החברתיות אולי מאפשרות לשמר מערכות יחסים גם כשאנשים אחרים רחוקים מאיתנו פיזית, אבל האם השימוש בהן עלול גם להזיק לרווחה החברתית שלנו?
בשנת 2017 פורסם מאמר שהציע מודל להשפעת הרשתות החברתיות על הרווחה החברתית שלנו. לפי המודל, שימוש פסיבי, כלומר צריכה של תוכן בלי אינטראקציה ישירה עם אחרים, עלול לעורר השוואות וקנאה, וכך להפחית את תחושת הרווחה הסובייקטיבית. לעומת זאת, שימוש פעיל ברשתות יכול לחזק קשרים חברתיים ולהגביר את תחושת החיבור החברתי, ולכן גם את הרווחה הסובייקטיבית.
בשנת 2022 פרסמו מפתחי המודל מ-2017 מאמר נוסף עם מודל מעודכן, שלפיו גם שימוש אקטיבי יכול להפחית את הרווחה הסובייקטיבית אם הוא לא ממוקד. למשל, פרסום פוסטים לקהל הרחב, ללא נמען ספציפי, יכול להפחית את תחושת החיבור החברתי אם הוא לא מעורר תגובות בעלות משמעות מאחרים. גם פעילות שכוללת אינטראקציות שליליות, כמו בריונות או הפצת דברי שטנה, תשפיע לרעה על הרווחה הסובייקטיבית. לגבי שימוש פסיבי, החוקרים טענו שאופי התוכן שאנחנו צורכים משפיע על הרווחה הסובייקטיבית שלנו. בדו"ח של מרת'י מודגש מחקר שבו נמצא כי אנשים שדיווחו על שימוש של יותר משעתיים ביום ברשתות חברתיות הרגישו תחושת בידוד חברתי גבוהה יותר, בהשוואה למי שהשתמשו ברשתות החברתיות פחות מחצי שעה ביום. חשוב אם כך להיות ערים להשפעת הרשתות החברתיות, ולפתח מודעות לכך שאופן השימוש בהן עלול להשפיע לרעה על הרווחה החברתית שלנו.
החלק החברתי של הבריאות
חשיבותה של הרווחה החברתית הובילה מומחים להתייחס למושג "בריאות חברתית" כהיבט של הבריאות הכללית שלנו, בנוסף לבריאות הפיזית ולבריאות הנפשית. קסלי קילאם (Killam), מומחית בבריאות הציבור שמקדמת את הרעיון של בריאות חברתית, טוענת שכל עוד רווחה חברתית נתפסת כחלק מהבריאות הנפשית שלנו, הפן החברתי למעשה מוצנע ואין מספיק דגש על החשיבות שלו לבריאות הכללית. היא מדגישה שצריך לקדם את המודעות לחשיבות החיבור החברתי לבריאות, ואומרת ש"עלינו לתרגם את המודעות הזו לעשייה, לתת לאנשים את הכלים להיות בריאים יותר באמצעות מערכות היחסים שלהם ולבסס את החברה שלנו כך שחיבור וקהילה יהיו נורמה".
חשוב לציין שתפיסת הרווחה או הבריאות החברתית היא ייחודית ושונה אצל כל אחד ואחת מאיתנו. מידת החיבור החברתי שאנחנו מרגישים תלויה במספר הקשרים החברתיים שלנו ובמגוון שלהם, למשל גודל המשפחה או המעגלים החברתיים ותדירות האינטראקציות שאנו מקיימים; בצרכים שהקשרים החברתיים שלנו מספקים, כמו תמיכה רגשית ועזרה במצבי חירום או מצוקה; ובטיב מערכות היחסים והחוויות החיוביות או השליליות שאנו חווים במסגרת האינטראקציות החברתיות שלנו, שקובעות את מידת שביעות הרצון שלנו מהן.
כשאנחנו באים לבחון את הרווחה החברתית שלנו, כדאי לחשוב איך היינו רוצים שייראו מערכות היחסים עם הסובבים אותנו ועם הקהילה, ואיך הן נראות כרגע. אם המצב הרצוי שונה מזה שאנחנו נמצאים בו, רצוי לחפש דרכי פעולה לשיפור הרווחה החברתית שלנו ולאמץ אותן, ולא לחשוב שאי אפשר לשנות את המצב. ישנן דרכים שונות לשיפור הבריאות החברתית שלנו: אפשר, למשל, להרחיב את המעגל החברתי שלנו דרך הצטרפות לחוגים, התנדבויות או השתתפות באירועים, או להעמיק קשרים קיימים על ידי השקעה בזמן איכות עם חברים ועם בני משפחה. גם המכונים הלאומיים לבריאות (NIH) בארצות הברית מדגישים שהרגלים חברתיים יכולים לתרום לבריאות שלנו, נפשית ופיזית כאחד; ארגז הכלים שהם פרסמו מכיל רשימת פעולות שעשויות לקדם את הרווחה החברתית.
באדיבות מכון דוידסון לחינוך מדעי, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע
https://davidson.weizmann.ac.il/
