הדרך להעריך את ההשפעה הכוללת של מגפת הקורונה היא לנסות להעריך את התמותה העודפת ■ לכאורה, הנתון קל לחישוב: מספר המתים בפועל – פחות כמה שהיו צפויים למות בכל מקרה ■ אבל הבעיה מתחילה במודל שחוזה כמה היו צפויים למות ■ טור שני בסדרה.
הטור הקודם שלי כאן (אחרי שנתיים וחמישה גלים: הסיפור של הקורונה השתנה, אבל לא נגמר) כלל גרף שמציג את מספר המתים היומי מקורונה בגלים השונים, כפי שפורסם על ידי משרד הבריאות. אבל הנתון הזה קצת מטעה, כי קשה לדעת מי באמת מתו בגלל הקורונה, ומי בעצם מתו מסיבות אחרות – הבחנה שלפעמים מתארים אותה בתור מתו מקורונה, או מתו עם קורונה.
באופן כללי, ייתכן שלמגפת הקורונה היו השפעות שונות על התמותה. למשל, בנוסף למי שמתו ממחלת הקורונה עצמה, ייתכן שהיו כאלה שמתו כי פחדו להגיע לבתי החולים או כי לא קיבלו טיפול אופטימלי למחלות אחרות, שכן מערכת הבריאות היתה ממוקדת בקורונה. מצד שני, ייתכן שהקורונה גרמה לירידה בתמותה, כי המסכות והריחוק החברתי הביאו לירידה בתחלואה בשפעת. ואולי חלק ממי שמתו מקורונה היו מתים מסיבה אחרת, למשל, מחלה כרונית, ולכן הקורונה בעצם לא שינתה באופן מהותי את הנתונים.
מאת: דרור פייטלסון
