מחקר עדכני, שפורסם בכתב העת BMC Medicine, בחן כיצד חשיפה לאלמנטים שונים במי השתיה מגבירה את הסיכון להפרעות דיכאון וחרדה.
הניתוח הסופי כלל כ-25 אלף נבדקים ללא היסטוריה של דיכאון או חרדה. 765 ו-1316 פיתחו דיכאון וחרדה לאורך מעקב של 4.72 ו-4.68 שנים.
חשיפה לאלומיניום במי השתיה הייתה נפוצה יותר בקרב נבדקים, שאובחנו עם הפרעות דיכאון, בעוד שחשיפה למנגן, ברזל ואלומיניום במי השתיה הייתה נפוצה יותר בקרב נבדקים, שאובחנו עם הפרעות חרדה. כמו כן נמצא כי מטופלים עם חרדה נחשפו לרמות נמוכות יותר של אבץ, זאת בהשוואה לנבדקים בריאים.
חשיפה ממושכת לאבץ, ברזל, אלומיניום, סלניום ופלואוריד לא השפיעה על הסיכון לדיכאון, ובאופן דומה, חשיפה ממושכת לאבץ, נחושת, אלומיניום, קדמיום ופלואוריד לא הגבירה את הסיכון לחרדה.
