- שינה בחדר מואר גורמת להפעלה של מערכת העצבים הסימפתטית, ובתורה לעלייה בעמידות לאינסולין בבוקר שאחרי, זאת בהשוואה לשינה בסביבת אור עמום.
- הקשר החיובי בין מאזן גבוה יותר של פעילות סימפתטית ורמות אינסולין, מעיד כי הפעלה סימפתטית ממלאת תפקיד בשינויים המתווכים על ידי חשיפה לאור, שנצפו במסגרת המחקר.
20 מבוגרים בריאים משיקאגו בגילאים 18-40, שישנו 6.5-8.5 שעות מידי לילה, נכללו במחקר. הנבדקים חולקו בצורה אקראית לישון עם אור עמום או עם אור לא עמום.
נמדדו רמות הגלוקוז והאינסולין, כמו גם מבנה השינה, לחץ הדם, קצב הלב ושינויים בקצב הלב. נוסף לממצאים העיקריים, קצב הלב ודפוסי השינה היו אף הם שונים בקרב הנבדקים שישנו בחדר מואר.
