מטרת המחקר הייתה להשוות את היעילות והבטיחות של שני פרוטוקולים לטיפול נוגד קרישה. מטה האנליזה השוותה הישנות שבץ או תמותה ומוגבלות פונקציונלית ובטיחות בקרב המטופלים בטיקגרלור ואספירין, קלופידוגרל ואספירין ואספירין לבד לאחר TIA או שבץ מינורי.
נמצא כי טיפול משולב היה יעיל יותר מטיפול באספירין בלבד למניעת שבץ ותמותה, וכי שני הפרוטוקולים המשולבים הדגימו יעילות דומה למניעת שבץ או תמותה.
באופן ספציפי, שני הפרוטוקולים המשולבים הפחיתו את שיעור ההיארעות של שבץ איסכמי, כאשר קלופידוגרל היה מעט יעיל יותר.
אף אחד מהפרוטוקולים המשולבים לא העלה את הסיכון לשבץ דימומי, אך שניהם הגבירו את הסיכון להיארעות דימומים חמורים.
