המטרה צריכה להיות ללמוד לחיות עם הקורונה, באופן מותאם ומידתי, תוך נקודת מבט שלא רק סופרת מקרי קורונה אלא מתייחסת גם לצדדים הנפשיים, החברתיים והכלכליים ארוכי-הטווח.
אנו נמצאים שוב בצומת דרכים בתוך מגפת הקורונה. מקדם ההדבקה ממשיך לעלות, ואיתו יותר ויותר נדבקים, נחשפים, מבודדים, חולים ומאושפזים. הציבור מבולבל ומותש מהמגפה שהשתלטה על חיינו בשנתיים האחרונות. חשוב לשמור על הפרספקטיבה לטווח הרחוק: בסופו של דבר הקורונה תהפוך להיות מחלה אנדמית אשר קיים לגביה חיסון שיהיה חלק משגרת החיסונים, יחד עם טיפול תרופתי במידת הצורך.
אך עד שדבר זה יקרה חייבים לשים לב לעומס הכבד של קצב האירועים, ולא רק מהזווית הרפואית הצרה אלא גם הנפשית, הכלכלית והחברתית. צריך כעת להציג לציבור באופן ברור שאנחנו נמצאים בתקופה חדשה. זאת תקופה מבלבלת הדורשת התייחסות אשר מצד אחד דומה מאוד למה שהכרנו עד עתה ומצד שני שונה באופן משמעותי.
מאת: פרופ’ נדב דוידוביץ’
