זבולון תומר-טיטלבוים ז”ל היה מאבות תעשיית התרופות הישראלית.
יליד תל-אביב (פלשתינה-א”י) המכיר על בוריין את אבני הדרך בהתפתחות העיר ותורם מעשית להתפתחותה, בוגר גימנסיה הרצליה, שירת בצה”ל ונמנה עם כוחות המילואים עד גיל 54, מהראשונים שקיבל תואר ברוקחות מהאוניברסיטה העברית בירושלים – זבולון תומר עבר את המסלול הכי ישראלי שאפשר.
תחנות חייו המקצועיים הן גם המראה בה משתקפים שלבי ההתפתחות של התעשייה, ממחקר ועד ייצור ניסיוני וחלוצי של תרופות חשובות.
כלוחם ללא פשרות לקידום תוצרת הארץ זבולון היה בכל אחד מהצמתים הגורליים, שהזניקו את התעשייה הזו קדימה. הוא השתתף בהקמת מפעל “פלנטקס” שהיה השקעתו המשמעותית ביותר של הברון אדמונד דה רוטשילד בתחום התעשייה בישראל, הקים את “פארמנה פלנטקס” שהתמחתה בתרופות גנריות ייחודיות ועמד בגאווה מקצועית גדולה בראש המפעל המשגשג שהקים, “אוניפארם”.
כהכרה לתרומתו למגזרים שונים זכה בפרסים ואותות הערכה: מהתאחדות התעשיינים, פרס יקיר התעשייה, פרס התעשייה, פרס “חורב” מטעם החברה הישראלית לכימיה על מצוינות בכימיה תרופתית ופיתוח תרופות וכן אות מופת מטעם אירגון הרוקחות בישראל.
אבל תרומתו של זבולון לתעשייה מגיעה הרחק מעבר למפעלי הייצור. הוא לא מהסס להתעמת עם ענקי התעשיה העולמית כדי להכניס לפרופורציה את העלויות המסחררות של תרופות פטנט. הוא לקח את גדולי היצרנים הבינלאומיים לבתי משפט, ובתוך כך נלחם גם את מלחמתו של הציבור, ומוכיח שאין שום הצדקה לרבים מהפטנטים החוסמים תחרות, יוצרים מונופול ומאפשרים לתעשיות הללו לגבות מחירים שערורייתיים. הוא תמיד ראה בדאגה רבה את הפרת האיזון הנכון בין זכויות ממציאים לבין זכויות הציבור הרחב.
לכל אורך מסעו המופלא ליוותה אותו רעייתו הנאמנה, אהבת חייו, שושי ז”ל.
את מורשתו של אבא לאהבת הארץ וקידום התעשייה אנו נמשיך ונצעד בדרכו.
דפנה, גיל ורון תומר
לזכרו של זבולון תומר, מילדיו, דפנה, גיל ורון תומר
