מודל המורכב מ-6 משתנים קליניים יכול לשמש להנחיה של קביעת מינון הליתיום. אלו ממצאיו של מחקר חדש.
המחקר הפרמקוקינטי כלל 2 קוהורטים משבדיה, שטופלו בליתיום, והדגימו רמות רלוונטיות קליניות של התרופה בפלסמה.
הפינוי הכללי של הליתיום מהגוף היה המדד המחקרי, והקשר שלו עם משתנים שונים נבחן.
החוקרים מצאו כי קיים קשר בין המנבאים קליניים הבאים, כולל גיל, מגדר, תפקוד הכליות, טיפול נלווה במשתנים ובין מדד הפינוי.
בדיקות גנומיות מצאו קשר בין לוקוס אחד ובין שינויים בפינוי התרופה, וכמו כן נמצא קשר בין ביטוי גנטי במדולה ובקורטקס של הכליה ובין מדד הפינוי. יתר על כן, נמצאו קשרים גם עם ה-BMI ועם רמות האוריאה בדם.
מודל שכלל 6 מנבאים קליניים הצליח להסביר 61.4% ו-49.8% מההבדלים בפינוי התרופה בקוהורטים 1 ו-2 מהקוהורטים, בהתאמה.
