חברת "ספייס פארמה", שהמערכת שלה שימשה כמה מהניסויים במשימת "רקיע", מתכננת להוביל את תחום ייצור התרופות המסחרי בחלל.
מתוך כ-35 ניסויים מדעיים שאיתן סטיבה ביצע במהלך משימת "רקיע" בתחנת החלל הבינלאומית, היו כאלה שדרשו ממנו עבודה פיזית רבה, או השקעת זמן בביצוע הניסוי. לעומת זאת, כמה ניסויים דרשו מעט מאוד. למעשה, כה מה שהם היו צריכים זה חיבור לתשתית החשמל והתקשורת של התחנה, ומשם הם כבר התחילו לרוץ בכוחות עצמם. שניים מהניסויים הבולטים בקטגוריה הזו התבצעו במערכת של החברה הישראלית "ספייס פארמה" (SpacePharma), שכפי שאפשר להבין משמה, היא עוסקת בטכנולוגיות שמאפשרות לכל מי שרוצה לבצע ניסויים ביולוגיים ורפואיים בחלל.
חברה קמה לפני כעשור, פרי חזונו של יוסי ימין, המייסד ומנכ"ל מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל, ולשעבר מפקד יחידת הלוויינים של צה"ל. "הנחתי שאם אנחנו יכולים לשלוט בזרימה של דלק לוויינים נוזלי, כמו הידרזין, כשהלוויין בחלל, אנו יכולים לשלוט בזרימה של נוזלים נוספים, ולעשות בתנאי חוסר כבידה ניסויים ביולוגיים שאי אפשר לבצע בכדור הארץ", סיפר ימין לאתר מכון דוידסון. "גייסנו אנשי טכנולוגיה, מומחים למדעי החיים ומומחים לכימיה רציפה, פיתחנו פטנטים שרשומים על שמנו, ועשינו מהלך אדיר תוך זמן קצר יחסית".
מאת: איתי נבו
