מחקר, שפורסם לאחרונה בכתב העת Aging, בחן את ההשפעה של סימני דיכאון, שימוש בנוגדי דיכאון ושינויים אפיגנטיים על שיעורי התמותה בקרב נשים במנופאוזה.
בניתוח נכללו כ-1900 נשים, שהיו בגיל 64.6 בממוצע בתחילת המחקר. מהללו 11% היו עם תסמיני דיכאון, ו-7% טופלו בנוגדי דיכאון בתחילת המחקר. לאורך מעקב של 20.4 שנים, 1161 נשים נפטרו.
החוקרים מצאו כי טיפול בנוגדי דיכאון בתחילת המחקר וחשיפה משולבת לתסמיני דיכאון ולטיפול בנוגדי דיכאון היו קשורים באופן מובהק סטטיסטית עם עלייה בסיכון למוות מכל סיבה. הסיכון הנ"ל פחת עם הגיל, על רקע ביצוע פעילות גופנית, על רקע רמת השכלה גבוהה ורמת הכנסה גבוהה, אך עלה עם ה-BMI ובקרב מעשנות בהווה.
