בידוד חברתי וירידה בזמינות הטיפול השפיעו באופן מובהק על מצבם הנפשי של בני הנוער במהלך הפנדמיה.
בני נוער הסובלים מהפרעות אכילה מצויים בסיכון להידרדרות היות שמרכיב עיקרי בטיפול בהם כולל ביקורים אישיים להערכת משקלם, הרכב תזונתם ומצבם הכללי. יתר על כן, שיבוש השגרה עשוי להעלות את הסיכון להפרעות אכילה.
המחקר שנערך במישיגן, ארה”ב, ניסה להשוות את שיעור האשפוזים בבתי החולים לאורך הפנדמיה ובתקופה שלפני הפנדמיה. באופן כללי, נמצא כי שיעור האשפוזים גדל ב-123% לאורך שנת הפנדמיה הראשונה, בהשוואה לשיעור הממוצע שנצפה ב-3 השנים הקודמות.
המחקר מעלה חששות כי מצבם המנטלי של בני נוער המצויים בסיכון לפתח הפרעות אכילה יתדרדר עד הצורך באישפוז בבית חולים.
