במסגרת המחקר הנוכחי נותחו מחקרי קוהורט פרוספקטיביים על מנת לבחון את השפעת חלוקת הזמן ביממה בין שינה, פעילות בישיבה ופעילות גופנית נמרצת או מתונה על הסיכון לתמותה מכל גורם. נכללו 6 מחקרים בשפה האנגלית (מעל ל- 130 אלף נבדקים).
החוקרים מצאו כי כאשר חלוקת שעות היממה בין הפעילויות השונות כללה עלייה בפרקי הזמן של פעילות גופנית נמרצת, נצפתה ירידה בסיכון לתמותה מכל סיבה. עלייה בפרקי הזמן של פעילות גופנית מתונה וירידה בפרקי הזמן של פעילות בישיבה, היו אף הם קשורים עם ירידה בסיכון לתמותה מכל גורם.
באופן מעניין לא נמצא כל קשר חד משמעי בין מספר שעות השינה והסיכון לתמותה.
