האם אישה שאובחנה עם גידולים במוחה שוחררה מבי"ח סורוקה ללא כל הנחיות לטיפול עתידי? ומדוע הפסיקה רופאת המשפחה את הטיפול בה בנוגדי קרישה? שאלות אלה עומדות במרכז תביעת מיליונים נגד ביה"ח סורוקה וקופת חולים 'מכבי', תביעה שהוגשה לאחרונה בשם האישה ובעלה באמצעות עורכת הדין מורן אברהמי יום טוב, לבית המשפט המחוזי בלוד.
על פי הנטען, האישה, תושבת נס ציונה כבת 65, שעד האירוע תפקדה היטב, הפכה לסיעודית שאינה מתקשרת עם סביבתה, בעקבות אירוע מוחי חמור שבו לקתה, שבועות בודדים לאחר שהפסיקה ליטול נוגדי קרישה.
על פי כתב התביעה, האישה אובחנה בעבר עם גידול מוחי שפיר מסוג אסטרוציטומה בדרגה נמוכה, גידול שאינו מהווה סכנת חיים, אך מצריך מעקב רפואי מתמשך.
בבדיקת MRI שנערכה בשנת 2018 בבית החולים סורוקה, התגלה כי הגידול גדל, וכמו כן התגלו ממצאים המחשידים לאוטמים מוחיים קטנים, אשר מעלים את הסיכון לאירוע מוחי.
למרות הממצאים המדאיגים, בבית החולים סורוקה לא נערך כל דיון רפואי בנוגע לגורלה של האישה, ולצורך בטיפול מניעתי בנוגדי קרישה. בנוסף, היא לא הופנתה לייעוץ עם מומחים בתחום ההמטולוגיה או הנוירולוגיה, וזאת בניגוד לכל פרקטיקה רפואית מקובלת.
בנוסף לגידול, סבלה האישה מגורמי סיכון משמעותיים להתפתחות מחלות בכלי הדם והלב, וביניהם השמנת יתר חולנית ועישון כבד לאורך 40 שנה. בשל גורמי הסיכון הרבים, נטלה האישה מרשם קבוע של אספירין במינון נמוך, תרופה המונעת היווצרות קרישי דם ומפחיתה את הסיכון לאירועים מוחיים.
אך אז, כך נטען, חרף תוצאות הבדיקה המדאיגות ב'סורוקה', וללא כל סיבה נראית לעין, החליטה רופאת המשפחה בקופת חולים 'מכבי' להפסיק לאישה את המרשם הקבוע לאספירין אותו נטלה.
כשלושה שבועות בלבד לאחר הפסקת הטיפול באספירין, לקתה האישה באירוע מוחי חמור, כך נטען בתביעה.
בתביעה נטען עוד כי בבדיקתה בבית החולים, התברר כי אין כל קשר בין הגידול במוחה של האישה לבין האירוע המוחי בו לקתה. האירוע נגרם, ככל הנראה, מהיווצרות קריש דם בשל הפסקת הטיפול בנוגדי הקרישה, על רקע גורמי הסיכון שמהם סבלה.
גם אז, כך נטען, נמנעו הרופאים בסורוקה להעלות את הטיפול בנוגדי קרישה, ללא כל הסבר, ולאורך חודשים ארוכים. משהחל שוב הטיפול בנוגדי קרישה, הנזק המוחי כבר הפך לבלתי הפיך.
לדברי עו"ד אברהמי יום טוב, כתוצאה מהאירוע והטיפול הלקוי בו, סובלת האישה מנזק מוחי נרחב, איננה מתקשרת עם סביבתה, ותלויה לחלוטין בעזרת הזולת בכל פעולות היומיום. בשל מצבה, נאלץ בעלה לעזוב את עבודתו כדי לטפל בה באופן מלא.
לתביעה צורפה חוות דעת של מומחה בכיר בתחום ההמטולוגיה אשר קבע כי אי-מתן הנחיות לטיפול בנוגדי קרישה לנוכח ממצאי ה-MRI, למרות הסיכון המוגבר לאירוע מוחי במקרה כזה – מהווה סטייה חמורה מהפרקטיקה הרפואית המקובלת.
לדברי המומחה, במקרים שבהם מתגלה חשד לאוטמים מוחיים, חובה על הצוות הרפואי לדון באפשרויות הטיפול המניעתי ולהנחות את המטופל בהתאם.
עוד טוען המומחה כי הפסקת הטיפול באספירין על ידי רופאת המשפחה ללא התייעצות או הפניה לייעוץ רפואי נוסף הייתה שגויה. לדבריו, במקום להפסיק את הטיפול, היה צורך לשקול דווקא את הגברת המינון או החלפת הטיפול התרופתי, במיוחד לאור גורמי הסיכון המשמעותיים של האישה.
לתביעה צורפה חוות דעת רפואית נוספת של מומחה לשיקום גריאטרי אשר קבע כי בשל האירוע המוחי והנזק הבלתי הפיך, סובלת האישה מנכות בשיעור של 100% לצמיתות. הוא מדגיש כי מצבה הנוירולוגי אינו צפוי להשתפר, והיא תסבול ממצב מתדרדר עד סוף ימיה, ועל כן היא זקוקה ותזדקק בעתיד להשגחה וטיפול מסביב לשעון.
עו"ד מורן אברהמי יום טוב, המייצגת את התובעים, טוענת כי הרופאים ב'סורוקה' ובקופת חולים 'מכבי' התרשלו באופן חמור כאשר לא התייחסו לממצאים הברורים שהצביעו על סיכון מוגבר לאירוע מוחי.
"הפסקת הטיפול המניעתי באספירין ללא דיון או הנחיות חלופיות היא מחדל שלא ניתן להשלים עימו" טוענת עו"ד אברהמי יום טוב. לדבריה, מדובר לא רק ברשלנות רפואית, אלא גם בפגיעה באוטונומיה של האישה ובעלה, משום שאילו ידעו על הסיכון הקיים לאוטם , ואילו הוסבר להם שהטיפול הראוי חייב לכלול הגדלת המינון בנוגדי קרישה, הם ודאי היו נוהגים אחרת ואף פונים לייעוץ רפואי נוסף.
בתביעה מבקשת עו"ד אברהמי יום טוב מבית המשפט לחייב את בית החולים סורוקה ואת קופת החולים מכבי לפצות את האישה ובעלה על נזקיהם הכבדים, הכוללים הוצאות רפואיות, מימון עזרת צד ג', הפסדי שכר משמעותיים לאישה ולבעלה, התאמות דיור, אביזרים שיקומיים ונזקים נוספים. כמו כן, מתבקש בית המשפט לחייב את הנתבעות לפצות את התובעים על הכאב והסבל הרב שנגרמו לאישה ולבעלה, שנאלץ לשנות את חייו באופן דרסטי כדי לטפל בה.
התביעה שהוגשה בימים אלה לביהמ"ש המחוזי בלוד בסכום של מעל 2.5 מיליון ש"ח.
טרם הוגשו כתבי הגנה.
מאת: פארמהליין.
