המלחמה באוקראינה גבתה את חייהם של עשרות אלפי בני אדם, אבל נראה שהיא מאיימת על בני האדם גם מכיוון אחר – ומזרזת התפתחות של חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה.
עמידות חיידקים לאנטיביוטיקה היא בעיה שהולכת ומחמירה, והיא מאיימת על בריאות הציבור בעולם כולו. חלק מזני החיידקים העמידים מפתחים עמידות לתרופות אנטיביוטיות רבות, ולעיתים אף לכל סוגי האנטיביוטיקה שעומדים לרשות עולם הרפואה. החיידקים האלה “תופסים טרמפ” על תנועת אנשים בין מדינות, וכך מתפשטים ברחבי העולם. מאז פרוץ המלחמה באוקראינה התגברו מקרי הזיהומים מחיידקים עמידים, ובהתאם למגמת הנדידה של חיידקים, התגלו חיידקים עמידים שמקורם באוקראינה ברחבי אירופה ואף ביפן.
מהי עמידות לאנטיביוטיקה?
כאשר משתמשים באנטיביוטיקה במינונים לא מתאימים או באופן לא עקבי, החיידקים שרגישים לה מתים, ואילו אלה שעמידים לה – שורדים ומתרבים. בניגוד לאנשים, קצב הרבייה של החיידקים גבוה במיוחד, וכך גם קצב היווצרות המוטציות – טעויות מקריות בשכפול החומר התורשתי, ה-DNA – בזמן התהליך. לעיתים נוצרות אצל חיידק מוטציות אקראיות שמקנות לו עמידות לאנטיביוטיקה, ומאפשרות לו להתרבות למרות נוכחותה. אבל זה לא סוף הסיפור: חיידקים יכולים להעביר ביניהם חומר גנטי בעזרת מנגנון ייעודי, לא רק בין פרט אחד למשנהו אלא גם בין מינים שונים. כך, גֵן שמקנה עמידות לחיידק אחד יכול לעבור לחיידק אחר, והתהליך הזה מחיש את קצב ההתפתחות של חיידקים עמידים ממגוון מינים.
החיידקים העמידים משתמשים בכמה מנגנונים כדי להתגונן מפני האנטיביוטיקה. אחד מהם הוא גיוס אנזימים, שגורמים לפירוק האנטיביוטיקה או להוצאתה מתא החיידק. מנגנונים נוספים משנים את התא החיידקי עצמו – את הדופן שלו, או את אתר הקישור לאנטיביוטיקה. בנוסף, החיידקים עשויים להפריש חומר אל סביבתם וליצור ביופילם – מעין מושבת חיידקים שצמודים זה לזה על גבי משטח, מוקפים בחומר חוץ-תאי פולימרי שהם הפרישו. הביופילם מגן על אוכלוסיית חיידקי המושבה, ומונע מחומרים זרים, כמו תרופות אנטיביוטיות וגורמים שמקורם במערכת החיסון, לחדור לתאי החיידקים. ביופילם יכול להיווצר על השיניים, בתוך צנתרים (קתטרים) וגם בתוך הגוף, והוא נחשב בעיה ממשית בעולם הרפואה, משום שתרופות אנטיביוטיות מוגבלות ביכולתן לחדור אותו.
האויב שבפנים
בשלושים השנים האחרונות חלה עלייה של כ-70 אחוז במקרי המוות של אנשים בני למעלה מ-70 בשל עמידות לאנטיביוטיקה. בשנת 2021, חיידקים עמידים היו אחראים ישירות למותם של 1.4 מיליון בני אדם, והיו מעורבים ב-4.7 מיליון מקרי מוות נוספים – יותר מ-HIV/איידס וממלריה. לפי ההערכות, עד שנת 2050 חיידקים עמידים צפויים להיות מעורבים בכעשרה מיליון מקרי מוות בשנה.
כדי להילחם בהתפשטות החיידקים ברחבי העולם, יש פרוטוקולים מהירים לזיהוי ובידוד של מי שנדבקו בחיידקים עם עמידות נרחבת לאנטיביוטיקה. אחד החיידקים המדאיגים ביותר נקרא קלבסיאלה פנאומוניה (Klebsiella pneumoniae), שנושא באחריות לכחמישית ממקרי המוות בשל חיידקים עמידים ברחבי העולם. החיידק הזה נמצא באופן טבעי על גבי העור, בפה ובמעי; הוא תוקף בעיקר אנשים שמערכת החיסון שלהם מוחלשת, אולם לעיתים זנים אלימים ועמידים לאנטיביוטיקה פוגעים גם באנשים בריאים. כמו כן מדאיג היה לגלות שגנים של עמידות שהגיעו מקלבסיאלה פנאומוניה נמצאו גם במיני חיידקים אחרים. כ-80 אחוז מהזיהומים שגרמו חיידקי קלבסיאלה פנאומוניה באוקראינה מקורם בזנים עמידים – שיעור גבוה פי עשרה מאשר בשאר אירופה. חיידקים עמידים אלה יוצרים בעיות של ממש בפצועים, ודורשים פרוטוקולי טיפול ממושכים המערבים כמה סוגי אנטיביוטיקה.
במחקר שפורסם לאחרונה, חוקרים בודדו 37 זנים עמידים של קלבסיאלה פנאומוניה מפצועי מלחמה באוקראינה. החוקרים ערכו בדיקות גנטיות ובדיקות עמידות ומצאו חמישה זנים עמידים גם לקַרְבָּפֵּנֶם ולצֵפָלוֹספּוֹרין – סוגי אנטיביוטיקה המשמשים במקרים שבהם מתגלים חיידקים עם עמידות רבה לאנטיביוטיקה, כמוצא כמעט אחרון. בנוסף, תשעה זנים היו עמידים לקוליסטין, אנטיביוטיקה שהיא טיפול של מוצא אחרון בזנים עמידים. בכל הזנים שבודדו היו גנים הקשורים לאלימות החיידקים. כאשר בדקו החוקרים את אלימות החיידקים בחיות, נמצא כי זחלים של עש שהוזרקו להם חיידקים עמידים ולא עמידים, ללא נוכחות אנטיביוטיקה, מתו מהר יותר כתוצאה מהחיידקים העמידים. בנוסף, החוקרים מצאו שעכברים שהודבקו בזנים העמידים נטו לחלות בדלקת ריאות בשכיחות גבוהה יותר מאשר כשהודבקו בזנים הלא עמידים. שני הממצאים האלה מצביעים על התגברות האלימות של החיידקים, וזאת בנוסף לעמידותם לאנטיביוטיקה. זה מעניין במיוחד כיוון שידועים מקרים שבהם עמידות לאנטיביוטיקה גרמה דווקא לירידה באלימות של החיידקים.
שימוש לא מבוקר באנטיביוטיקה באוקראינה
התפתחות זנים עמידים מתרחשת בדרך כלל בגלל שימוש לא מושכל באנטיביוטיקה. באוקראינה, בדומה למדינות נוספות שהיו חלק מברית המועצות, לא תמיד היה פיקוח על השימוש באנטיביוטיקה לאורך השנים, וחלק מהתרופות האנטיביוטיות אפילו נמכרו כ”מוצרי מדף”, ללא בקרה רפואית כלשהי. בשנת 2021 המדינה פתחה בתוכנית חדשה לפיקוח על השימוש באנטיביוטיקה, אך התוכנית הופסקה עקב פרוץ המלחמה ב-2022.
במהלך המלחמה פצועים רבים נורו או נפגעו מרסיסים – שני תרחישים שכמעט תמיד מבטיחים חדירת חיידקים מחוללי מחלות לגוף. בחלק מהמקרים, פצועים כאלה טופלו שעות בודדות לאחר הפציעה, בלי שנערך בירור מקיף, כך שהצוות הרפואי הנחה אותם ליטול מיידית אנטיביוטיקה רחבת טווח כדי למנוע זיהומים. על אף שמדובר בטיפול הכרחי במצבים כאלה, השימוש הנרחב באנטיביוטיקה – שלא בכל המקרים היה בה בהכרח צורך רפואי אמיתי – מגביר את הסיכון להתפתחות חיידקים עמידים.
כפי שהתחוור לכולנו בעת מגפת הקורונה, חיידקים, נגיפים ומחוללי מחלות אחרים לא מכירים במדינות לאום, ואין די בגבולות מדיניים כדי למנוע את התפשטותם. המלחמה באוקראינה מחישה את התפתחות העמידות לאנטיביוטיקה אצל חיידקים, והיא דוגמה חיה להשפעה של משברים מדיניים על בעיות בריאות רחבות-היקף. כיוון שחיידקים עמידים הם סכנה בריאותית לאנושות כולה, ראוי שגורמים רבים ברחבי העולם יפעלו יחד לבלימת ההתפשטות שלהם.
מאת: רעות נורי
באדיבות מכון דוידסון לחינוך מדעי, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע
https://davidson.weizmann.ac.il/
