מטרת המחקר הייתה לבחון גורמי סיכון של האם והעובר לתמותת ילודים, גורמים נפוצים לתמותה ואת יעילותם של טיפולים שונים למניעת תמותה.
941 תינוקות, שנולדו בין השבועות 24 ו-28 להיריון נכללו במחקר. 108 נפטרו במהלך האשפוז לאחר הלידה. נמצא כי תינוקות שנולדו בגיל היריון צעיר יותר נמצאו בסיכון גבוה יותר לתמותה (38% ממקרי המוות אירעו בקרב תינוקות שנולדו בשבוע ה-24).
עקומות ההישרדות הדגימו כי ככל שהילוד נשאר בחיים למשך פרק זמן ארוך יותר, כך פחת הסיכון שלו לתמותה, וכי הדבר היה קשור לגיל ההיריון. לדוגמא, תינוק שנולד בשבוע 24, ושרד למשך 14 ימים, הדגים סיכון דומה לתמותה כשל תינוק שנולד בשבוע 27.
לידה מוקדמת וטיפול פרה-נטלי בקורטיקוסטרואידים היו קשורים עם סיכון נמוך יותר לתמותת הילוד.
