אנא סובבו את הטלפון שלכם.
אנגיוגרפיה בטומוגרפיה ממוחשבת (CT-angio) היא כיום בדיקת הבחירה להערכה ראשונית של פתולוגיות בכלי הדם, המתבססת על סריקה של האזור או כלי הדם המבוקשים בחתכים צפופים עם חפיפה ביניהם. הבדיקה מתבצעת לאחר הזרקה אוטומטית של חומר ניגוד בפרק הזמן שבו כלי הדם הנסרקים מתמלאים בחומר הניגוד. בתום הבדיקה, המידע שנרכש נשלח לתחנת עבודה שבה הרדיולוג המפענח מבצע שחזורים במספר מישורים, כולל בתלת-ממד.
ההתוויות המקובלות לשימוש בטכנולוגיה הן זיהוי פתולוגיות וסקולריות בדופן כלי הדם (אנוריזמה, דיסקציה, קרע והיצרויות) ובתוך חלל כלי הדם (קרישים או תסחיפים, חדירה ניאופלסטית לתוך כלי הדם), מיפוי כלי הדם לפני השתלות כבד או כליה, מעקב אחר כלי הדם לאחר ההשתלה, והערכה קדם-ניתוחית לפני כריתה חלקית של איברים פרנכימטיים.
בתחום אבחון מחלה טרשתית של העורקים הכליליים, הסטנדרט האבחוני כיום הינו צנתור אבחנתי, במהלכו מוחדר קטטר לעורקים והדימות נעשית באמצעות קרני רנטגן. לשם ביצוע אבחון של העורקים הכליליים בטכנולוגיית ה-CT-angio, נדרש מכשיר CT מתקדם בעל 8 פרוסות לפחות (8-slices), בכדי למנוע ארטיפקטים הנובעים מפעימות הלב. בשנים האחרונות הולך ומתרחב השימוש בטכנולוגיה זו לאבחון מחלה כלילית טרשתית. יתרונות הטכנולוגיה נעוצים בהיותה בלתי פולשנית ומהירה, בניגוד לצנתור אבחוני שהוא פולשני ומתבצע בחדר ניתוח.
|
|
|
תמונה 1: מכשיר קרדיו-CT מסוג 64-slice |
קיימת כיום הסכמה בקרב אנשי מקצוע הרפואה, כי במקרים קליניים מסוימים שימוש מושכל בטכנולוגיה זו יכול לסייע באבחנה של מחלת לב כלילית וקביעת המדיניות הטיפולית האופטימלית, תוך הימנעות מביצוע צנתור כלילי. עוד מוסכם, שהכנסת הטכנולוגיה לשימוש צריכה להיות מלווה בהגדרת תהליך מוסדר של הזמנת הבדיקה, מערכת ייעוץ ובקרה לרופאים ומערך ייעוץ לנבדק לאחר ביצוע הבדיקה. אין כיום המלצה לבצע את הבדיקה כבדיקת סקר. ערכה של הבדיקה כיום הוא בעיקר בשלילת קיומה של מחלה טרשתית של העורקים הכליליים. בהינתן רגישות וסגוליות גבוהה לבדיקה ועם קיומו של מכשור מתאים, בדיקת הקרדיו-CT הבלתי פולשנית עשויה להחליף חלק מפעולות הצנתור האבחנתי הפולשני.
ביולי 2005 פרסם משרד הבריאות אזהרה לציבור מפני שימוש לא אחראי בבדיקת הקרדיו-CT (המכונה "צנתור וירטואלי"), בעקבות פרסומים רבים המזמינים את הציבור לבצע את הבדיקה כבדיקת סקר. האזהרה פורסמה בתום עבודתה של ועדת מומחים מיוחדת שהוקמה לצורך בחינת הנושא. באזהרתו קבע משרד הבריאות כי הבדיקה חדשה יחסית ולכן אין די נתונים לגבי מידת הדיוק שלה, שהיא מצריכה שימוש בחומר ניגוד על בסיס יוד ובקרינה שיש בהם סיכון, ושיש לבצע אותה רק על פי הפניית רופא המכיר את הבדיקה על יתרונותיה וסיבוכיה הפוטנציאליים. המשרד המליץ לבצע את הבדיקה בהוריות הבאות: א. כאשר לא ניתן לבצע בדיקת דימות של העורקים הכליליים באמצעות בדיקת צנתור לב, בגלל בעיות טכניות בביצוע הצנתור או בשל היעדר מידע מיטבי בצנתור כלי דם כליליים. ב. כאשר מתקבלות תוצאות שאינן חד-משמעיות (החלטיות) בבדיקות דימות לא פולשניות אחרות (מיפוי לב, אקו במאמץ או מבחן מאמץ).
|
|
|
תמונה 1: תמונות המתקבלות בטכנולוגיית קרדיו-CT |
תחקיר שבוצע על ידי עיתון "ידיעות אחרונות" ופורסם במוסף "7 ימים" בתאריך 16.9.2005, חשף כי טיוטת החלטת ועדת המומחים אינה דומה בנוסחה לאזהרה שפורסמה לציבור וכי האזהרה לציבור הינה חמורה משמעותית מנוסח המלצת ועדת המומחים. כותב התחקיר העלה חשד שנוסח האזהרה לציבור הוחמר בעקבות לחצים שונים הנובעים ממניעיהם הכלכליים של אלה החוששים מהקטנת מספר הצנתורים שיבוצעו בעקבות הכנסתה לשימוש של טכנולוגיית קרדיו-CT. כמו כן התברר כי חברים בוועדה האשימו זה את זה בניגוד עניינים.
בעקבות תחקיר "ידיעות אחרונות" התכנסה ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת לדיון בנושא. בפתיחת ישיבת הוועדה הוצג על ידי נציגי משרד הבריאות נוסח הודעה חדש, בו נקבע כי "הבדיקה חשובה ויש לה פוטנציאל אבחנתי רב". עוד הוחלט שכל רופא יכול לשלוח חולים לבדיקה, ודי בכך שהוא סבור שלקרדיו-CT יש יתרון ממשי על פני בדיקות אחרות.
ב- 31 באוקטובר 2005 פורסם חוזר מינהל הרפואה של משרד הבריאות המכיל את נוסח ההודעה המעודכן. נקבע כי ההמלצות לביצוע הבדיקה ייבדקו שוב בעוד שנה.
הכותב מגר' מורדי רבינוביץ'- מנהל המחלקה למדיניות טכנולוגיות רפואיות, מכבי שירותי בריאות: ביה"ס לרוקחות, הפקולטה למדעי הבריאות, אוניברסיטת בן-גוריון
