טיפול בילדים באמצעות צמחי מרפא

השימוש בצמחי מרפא לטיפול בתינוקות ובילדים הוא עתיק יומין והיה קיים בכל התרבויות. הטיפול נעשה ברובו באמצעות צמחים הן לשימוש פנימי והן לחיצוני.

 

בחודשים הראשונים לחייו מצויים בגופו של התינוק נוגדנים שונים שהועברו אליו מאמו דרך השליה. רוב הנוגדנים נעלמים תוך 3-6 חודשים, והתינוק צריך לבנות את מערכת החיסון שלו. אבל בגיל זה, לעתים קרובות, מוציאים את התינוק למעון או לפעוטון, ואז מתחילות מחלות הילדות. מערכת החיסון של התינוק בגיל זה אינה חזקה דיה כדי להגן עליו, והוא נדבק בקלות מתינוקות אחרים או ממבוגרים.

 

רוב מחלות הילדות הן מחלות זיהומיות, ויראליות או בקטריאליות. תוך כדי ההתמודדות עם המיקרואורגניזמים הפתוגניים, מפתח התינוק נוגדנים, שמחסנים אותו לתקופות קצרות או ארוכות יותר. בהדרגה מתחזקת מערכת החיסון שלו, שמאפשרת לו להתקיים בסביבה שהיא בלתי סטרילית לחלוטין.

 

שימוש בצמחי מרפא הוא אמצעי בו ניתן לעזור לתינוק או לילד לחזק את מערכת החיסון שלו ולהילחם במיקרואורגנזמים. מנגנון הפעולה של הצמחים זהה בקרב ילדים ומבוגרים, אך כאשר בוחרים בצמחים לטיפול בילדים, ובפרט בתינוקות, חשוב לבחור בצמחים חסרי רעילות, בעלי פעילות עדינה. יש להתאים את המינון לגילו ולמשקלו של הילד, להקפיד להשתמש במינון המינימלי הפעיל ולא להוסיף למעלה מהדרוש. נעדיף צמחים חסרי תופעות לוואי שליליות. על ההורים לעקוב אחר השפעת הצמחים על הילד, ולהפסיק את השימוש בצמח אם מופיעות תופעות לוואי שליליות.

 

אופן השימוש בצמחים לטיפול בילדים

עדיף להשתמש בפורמולה המכילה 4-10 צמחים. ניתן לבחור בכמה צמחים הפועלים על תופעה מסוימת לפי מנגנונים שונים. לדוגמה, במקרה של שיעול והצטננות ניתן לבחור בצמחים מכייחים על בסיס ספונינים, בצמחים ארומטיים המכילים שמנים נדיפים שהם אנטימיקרוביאליים ומכייחים, בצמחים מוצילגנים, מרככים, המונעים גירוי בדרכי הנשימה, ובצמחים מורידי חום ונוגדי דלקת.
 
חליטה היא דרך נוחה לשימוש עבור ילדים שמוכנים לשתות כמה כוסות ביום. ניתן להוסיף צמחים המשפרים את הטעם ולקצר מעט את זמן החליטה כדי להפחית את ריכוז המרכיבים המרים. אם הילד אינו מוכן לשתות חליטות של צמחים, ניתן להכין סירופ שהוא יותר נוח לשימוש. סירופ מתקבל על ידי נידוף של מים והוספת סוכר. היתרון שבסירופ הוא הטעם המתוק המכסה על מרירותם של צמחים מרים, והאפשרות להשתמש בנפח קטן יותר, שכן הסירופ מרוכז. הסוכר, בריכוז של 60%, מונע גידול של מיקרו-אורגניזמים, וניתן לשמור את הסירופ לתקופה ארוכה. הסירופ מתאים במיוחד לטיפול במחלות של דרכי הנשימה.

 

טיפול במחלות דרכי הנשימה

 

מחלות של דרכי הנשימה שכיחות מאוד אצל ילדים קטנים. הן כוללות הצטננות, דלקות גרון ויראליות או בקטריאליות, שיעול עם או בלי ליחה, שעלת, סינוסיטיס, ברונכיט, דלקת ריאות, ברונכיט ספסטי ואסתמה.

 

צמחים מגבירי הזעה – ההזעה היא מנגנון שהגוף משתמש בו כדי להתקרר; התנדפות הזיעה מפחיתה את חום הגוף. הצמחים מגבירי ההזעה מסייעים להורדת החום באמצעות מנגנון שהוא טבעי לגוף. צמחים רבים מגבירים הזעה, עבור ילדים בוחרים את העדינים שביניהם.

 

דוגמאות לצמחים מגבירי הזעה, מורידי חום: ערבה לבנה  –  Salix alba  –  קליפת גזע סמבוק שחור  –  Sambucus nigra  –    פרחים מנתה חריפה  –  Mentha piperita  –     נוף הצמח טיליה  –             Tilia europea-         פרחים ספיראה  –     Filipendula ulmaria  –  פרחים ועלים

                                                           
לפי התקן, כמות הסליצין בקליפת הגזע של הערבה הלבנה צריכה להיות לא פחות מ-1%. המינון לתינוק בגיל שמעל שלושה חודשים הוא 15 מ"ג של סליצין ל-1 ק"ג משקל, ליום. זוהי כמות המקבילה ל-1.5 ג' של צמח יבש.

 

הצטננות

 

הצטננות נגרמת על ידי וירוסים שונים. אצל ילדים קטנים היא מלווה לפעמים בחום גבוה ובקושי לנשום, שגורם אי-שקט לילד המצונן. ניתן להקל עליו על ידי שמירה על  לחות האוויר באמצעות מטליות לחות שפורשים בחדר, מכשירי אדים,  או הרתחת מים בתוספת עלי אורן, ברוש או אקליפטוס. המרכיבים הנדיפים המתפזרים באוויר מסייעים להקלה על הנשימה.

 

לטיפול בהצטננות נבחר בצמחים אנטי-ויראליים, מורידי חום, מפחיתי גודש וכאלה המסייעים לפתיחת דרכי הנשימה.

 

תערובת מומלצת לטיפול בהצטננות: 20%  סמבוק שחור  –        Sambucus nigra  –      פרחים 20%  בת קורנית מצויה  –  Thymus vulgare –      נוף הצמח 20%  מנתה חריפה  –        Mentha piperita  –      נוף הצמח 20%  מליסה רפואית  –    Melissa officinalis   –  נוף הצמח 20%  קמומיל  –              Matricaria recutita  –  פרחים   מינון: 1-3 מ"ל, 3-5 פעמים ביום.

 

 

במקרים של שפעת נשתמש בצמחים אנטי-ויראליים, מורידי חום, משככי כאב, מגבירי פעילות של מערכת החיסון, נוגדי שיעול, מרגיעים.

 

תערובת  מומלצת לטיפול בשפעת: ספיראה  Spiraea ulmaria   –   –  פרחים   קמומיל  –  Matricaria recutita  –  פרחים סמבוק שחור  –  Sambucus nigra  –  פרחים מיני קיפודנית  –  Echinacea spp.   –  שורש, נוף הצמח אסטרגלוס  –  Astragalus membranaceus  –  שורש בת קורנית מצויה  –  Thymus vulgare  –  נוף הצמח מליסה רפואית  –  Melissa officinalis  –  נוף הצמח   מינון: 1-3 מ"ל, 3-5 פעמים ביום.

 

דלקות גרון

 

דלקות גרון נפוצות מאוד בקרב ילדים. יש להבחין בין דלקת גרון ויראלית לבקטריאלית. דלקת גרון ויראלית מלווה לעתים קרובות בהצטננות, נזלת או דלקת אוזניים. דלקת גרון בקטריאלית נגרמת ברוב המקרים על ידי סטרפטוקוקים המוליטיים, שעלולים להיות חיידקים אלימים מאוד ולגרום לסיבוכים בלב או בכליות.

 

במקרים של דלקת גרון סטרפטוקוקלית, נוהגים לתת לילד פניצילין לתקופה של 10 ימים. ישנם חוקרים הטוענים שעדיף להתחיל בטיפול האנטיביוטי רק יומיים לאחר התחלת המחלה, כדי לאפשר לגוף ליצור נוגדנים נגד החיידק ולמנוע התקפים חוזרים.

 

בדלקת גרון ויראלית ניתן לטפל באמצעות תמציות של צמחים. בדלקות גרון חוזרות רצוי להשתמש בצמחים לשימוש פנימי וחיצוני. הטיפול החיצוני מתבצע ע"י גרגור עם תערובות של צמחים שמעכבים התיישבות של חיידקים על תאי האפיתל. הצמחים המומלצים לטיפול ולמניעת דלקות גרון הם צמחים אנטי-ויראליים, אנטי-בקטריאליים, אסטרינג'נט וממריצים של מערכת החיסון.

 

צמחים מומלצים לטיפול בדלקות גרון: מרוה רפואית  –    Salvia officinalis- נוף הצמח פרע מחורר  –   Hypericum perforatum – ענפים בפריחה בת קורנית מצויה  -Thymus vulgaris – נוף הצמח ניל הצבעים  –  Baptisia tinctoria – שורש פרופוליס

 

שיעול יבש

 

מבחינים בין שיעול יבש, ללא ליחה, ובין שיעול המלווה בליחה. במקרים של שיעול יבש יש חשיבות מרובה לטיפול בעזרת צמחים המכילים מרכיבים ריריים. הריר של הצמחים מרפד את הקרומים הריריים ומגן עליהם, וכן מונע גירוי של דרכי הנשימה.

את המרכיבים הריריים ממצים על ידי השרייה במים פושרים במשך 3-6 שעות. ניתן להכין מיצוי בגליצרין או באלכוהול בריכוז של 25%. ריכוזים גבוהים של אלכוהול אינם ממצים את הריר.

 

תערובת מומלצת לשיעול יבש: 15%  מיני חלמית  –    Malva spp  – פרחים 15%  נטופית רפואית Althea officinalis – שורש Cetraria islandica    –  Iceland moss  10% – חזזית 15%  מיני בוצין   Verbascum spp – פרחים 10%  בוקיצה  –   Ulmus fulva – קליפת הגזע 25%  בת קורנית מצויה – Thymus vulgaris – נוף הצמח 25%  טללית עגולת עלים  – Drosera rotundifolia  –  כל הצמח   הכנה: חליטה מהתערובת – 1 כפית לכוס, או תערובת של מיצוי בגליצרין של כל צמח בנפרד.

תערובת מומלצת לשיעול עם ליחה: 30%  בת קורנית מצויה  –   Thymus vulgare  –  נוף הצמח             10%  בוצין –    Verbascum tapsus  –   פרחים 10%  שוש קירח  –   Glycyrrhiza glabra  –  שורש                    10%  טללית ארוכת עלה  –  Drosera rotundifolia  –  כל הצמח 15%  אניס  –     Pimpinella anisum   –    פירות 10%   בכור אביב  –  Primula veris  –  פרחים, שורש 15%  לחך איזמלני  –  Plantago lanceolata  –  עלים   מינון: חליטה – כפית לכוס, 3 פעמים ביום. טינקטורה – 1-3 מ"ל, 3-5 פעמים ביום.

 

קמומיל – Matricaria recutita

 

אחד הצמחים המתאימים ביותר לטיפול בילדים הוא הקמומיל. הוא יעיל מאוד כאנטי- בקטראלי, נוגד דלקת  ומשכך כאב. הוא חסר רעילות לחלוטין.

שם אנגלי: German chamomile.
משפחה: מורכבים – Compositae.
תיאור בוטני: צמח חד-שנתי עשבוני, שמוצאו מדרום-מזרח אירופה וצפון-מערב אסיה. מרבים לגדל אותו בארצות שונות. גובהו של הצמח כ-30 ס"מ. הפרחים בעלי ריח אופייני, מפיקים מהם שמן נדיף על ידי זיקוק באדים. צבע: כחול.
חלקי צמח בשימוש: פרחים.

רפואה מסורתית: הצמח מופיע במקורות מצריים עתיקים וכן יווניים ורומיים. מקור השם ביוונית: Chamos – משמעותו אדמה, ו-melos – תפוח עץ. השם מתייחס לקומתו הנמוכה של הצמח שגדל קרוב לקרקע, ולריח המיוחד האופייני לפרחים. נהגו להשתמש בצמח להרגעת כאבי בטן, לטיפול בדלקות של דרכי העיכול, לכאב שיניים, לדימום מהחניכיים, לדלקות חניכיים, להרגעה ולמקרים של הפרעות שינה.

מרכיבים: שמן נדיף 0.4%-2.0%, המורכב מ-x-bisabolol עד 50%, ו-chamazulene 1%-15%, פלבנואידים עד 8% -apigenin  ו-luteolin, לקטונים ססקויטרפנים – matricin, matricarin,  mucilage 10%, מורכב מפוליסכרידים, חומצות אמיניות ושומניות, חומצות פנוליות, כולין, קומרינים 0.1% – umbelliferone ו-herniarin.

 

קמומיל

 

פעילות: בקטריצידי, אנטיספטי, ספסמוליטי, אנטי-דלקתי, קרמינטיבי, מרגיע כאבי בטן, מסייע להרפיה של השרירים, משכך כאב, היפנוטי, מרפא פצעים, ממריץ מטבוליזם של העור.
המרכיבים של השמן הנדיף וכן הפלבנואידים אחראים לפעילות הספסמוליטית של הצמח.

התוויות: לכאבי בטן, למחלות דלקתיות של מערכת העיכול, לעודף גזים, לאולקוס של הקיבה והתריסריון, לכאבי מחזור חודשי.
בשימוש חיצוני – לטיפול בבעיות של קרומים ריריים, כגון דלקות חניכיים, דלקות גרון ודרכי הנשימה העליונים, להקלה על כאב שיניים, לטיפול בזיהומים בעור, בדלקות בעור ובפגעי עור שונים.
התוויות נגד: לא ידועות.
תופעות לוואי: לא ידועות.

שימוש בתקופת ההריון וההנקה: אין מניעה.
אינטראקציות עם תרופות אחרות: לא ידועות.

הכנות ומינון: חליטה של 3 ג' לכוס מים רותחים, 3-4 פעמים ביום, לטיפול בבעיות של מערכת העיכול.

ניתן להשתמש בחליטה גם לשימוש חיצוני לשטיפות פה וגרגור, במקרים של דלקות חניכיים וגרון. טינקטורה –  1:5 ב-45% אלכוהול, 5-15 מ"ל ליום. מיצוי בשמן, קרם או משחה – בריכוז של 3%-10%. תכשירים רבים שלו מצויים בשוק לשימוש פנימי וחיצוני.

תקן בינלאומי: לא פחות מ-0.4% שמן נדיף כחול.

 

הכותבת ד"ר מינה פארן- מרצה וחוקרת בתחום צמחי המרפא

 

מקורות

 

Schilcher H. Phytotherapy in  Paediatrics. Handbook for Physicians and Pharmacysts. Medpharm Scientific Publishers Stuttgart, 1997

White LB. and Mavor S. Kids Herbs, Health. Interweave Press, Loveland, CO, USA, 1998

Bass LW. “Fever Revisted.” Archives of Pediatrics and Adolescent Medicine; 151: 647, 1997

Schoenberger D. The influence of immune-stimulating. Effects of pressed juice from Echinacea purpurea on the course and severity of colds. Forum on Immunology; 8: 2-12, 1992

Zakay-Rones Z. et al. Inhibition of several strains of influenza virus in vitro and reduction of symptoms by an Elderberry Extract (Sambucus nigra L.) during an outbreak of Influenza B Panama. Journal of Alternative and Complementary Medicine; 1: 361-369, 1995
Mumcuoglu M. “Sambucus nigra L.” Black Elderberry Extract: A breakthrough in the treatment of influenza. Skokie IL. RSS Publishing, 1995
Moore M. Herbal Tinctures in Clinical Practice, Santa Fe: Southwest School of Botanical Medicine, 1993
Matricaria recutita, in: Herbal Medicine, Expanded Commission E Monographs, Eds M. Bluementhal, A. Goldberg, J. Brinckmann, American Botanica Council, Austin TX, USA, 2000.
Matricariae flos, Monographs on the Medicinal Uses of Plant Drugs, Exeter, U.K. ESCOP, European Scientific Cooperative on Phytotherapy, 1997
Matricaria recutita, in: Newall CA. LA Anderson, JD. Phillipson, Herbal Medicines: A Guide for Health- Care Professionals, London. The Pharmaceutical Press, 1996
Salaman I. Chamomile: A Medicinal Plant. Herb Spice Med. Plant Digest; 10: 1- 4, 1992